אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לט · יג
והנה נפ"מ בין הטעמים לפ"ז גם לדידן דס"ל אין קנין בשארי מצות התלויות בארץ כמו שביעית בשל נכרי בסוריא דלא נתמעט של נכרי דדרשא דלכם ולא לאחרים האמור בספרא אינו מבורר, והראב"ד מפרש לה בענין אחר דקאי על לאכלה, והב"י בתשובה למד מעצמו כן, ויעוי' בפאת השולחן בהל' שביעית שבנה יסוד על זה, ולדעתו גם למ"ד אין קנין גזיה"כ הוא למעט בשל נכרי) דכיון דלשי' הרא"ש גם במקום שיש קנין לא הופקע הקדושה לגמרי אלא דנפטר מצד מיעוט דדגנך ובשארי מצות התלויות בארץ שלא נתמעט נכרי לכו"ע חייב בשל נכרי.
א"כ לפ"ז בדין שינהוג שביעית בסוריא דנהי דיש קנין לנכרי. אבל מה בכך הא גם של נכרי לא נפטר, אמנם ברמב"ם פ"א מהל' תרומות הל' י' מבואר דיש קנין לנכרי בשביעית. וילה"ק לשי' הרא"ש מירוש' פ"ה דמע"ש הובא בחי' הרשב"א בב"ק דס"ט ובביאורי הגר"א סי' רצ"ד ס"ק כ"ח דאין לנכרי נטע רבעי בסוריא משום דבסוריא לכו"ע יש קנין והרי בנטע רבעי שלא נתמעט נכרי (דהא בערלה נתרבה נכרי) ומ"מ בסוריא אין לנכרי נ"ר משום דיש קנין לנכרי ועכצ"ל דבסוריא הוי כחו"ל, וכן נראה דבכל מצות התלויות בארץ בסוריא בשל נכרי אינו נוהג ואף בערלה דבפירוש ריבתה תורה דנוהג בשל נכרי כמו שפסק הרמב"ם בפ"י מהל' מע"ש ה"י דלא כמש"כ בפיה"מ מ"מ בסוריא אינו נוהג ע"כ נ"ל דגם לרא"ש שכ' דגם למ"ד דיש קנין מגזיה"כ דדגנך ובלא קרא בעי עשורי וע"כ בחדש ובשארי מצות התלויות בארץ שלא נתמעט מגזיה"כ נכרי לפטורא לא אמרינן דיש קנין לנכרי להפקיע קדושת הארץ לגמרי, היינו דוקא בארץ כיון דקיי"ל כיבוש יחיד לא שמי' כיבוש ולא נתקדש הארץ ע"י כבוש יחיד, מכש"כ שלא הופקע קדושת הארץ לחולין למשוי לחו"ל, ורק דגזיה"כ הוא דלענין זה מהני לפוטרו מתרו"מ דחשוב דגן נכרי והוא מגזיה"כ אבל סוריא דכל עיקר קדושתה מדרבנן הוא ע"י כיבוש יחיד מהני קניית נכרי ככיבוש יחיד להפקיע הקדושה שנתקדשה ע"י כיבוש יחיד ומשוי לחו"ל ממש ולפמש"כ דבע"כ גם לפ"מ דמסיק הרא"ש בתשובה מודה בסוריא דטעמו משום דהוי כחו"ל ממילא דאין ראי' מזה גם בתרו"מ למ"ד אין קנין דדגן נכרי הוי פטור כמש"כ בשי' הגר"א ובסוריא דפטור הוא משום דפירות חו"ל שנכנסו לשוריא פטורין והסה"ת דס"ל דגם בזה"ז יש קנין לנכרי י"ל דס"ל דפירות שנכנסו לארץ בזה"ז פטורין כמשכ"ל,