אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לט · יב
ונראה בשי' הגר"א דלכאורה קשה לפ"מ דמסיק בתשובות הרא"ש בסוף התשובה בענין חדש אפילו למ"ד יש קנין לנכרי אי לאו קרא דדגנך ולא דגן נכרי הוי בעי עשורי אלמא דל"ה חו"ל ממש אלא דגזיה"כ הוא דדגן נכרי פטירי ולא מטעם דהופקע קדושת הארץ ולהכי מצות התלויות בארץ שלא נתמעט נכרי חייב בשל נכרי גם למ"ד יש קנין לנכרי, וא"כ יקשה בפשיטות מאי דבסוריא יש קנין לנכרי דהא למ"ד אין קנין לנכרי בא"י וקרא דדגנך איצטריך למעט דיגין נכרי ואין לנו מקרא מפורש למעט דגן נכרי ומהכ"ת דבשל סוריא יפטור וכבר העירותי מזה לעיל באות ה' והוכחתי מזה דמצד דהוי כחו"ל קנין נכרי בסוריא, חבל למאי דמסיק הרא"ש דהוא גזיה"כ יקשה דהא למ"ד אין קנין ליכא גזיה"כ כלל, וצ"ל לפ"ז דגם למ"ד אין קנין דגן נכרי נתמעט ממשמעותא דקרא דדגן נכרי פטור חלא דלא משכח"ל דגן נכרי במציאות דאין קנין לנכרי וגם פירות חו"ל שנכנסו לארץ אי"ח אלא מדבריהם כמשכ"ל אבל בסוריא דיש קנין לנכרי ממילא דדגן נכרי פטירי ממשמעותא דדגנך ולא דגן נכרי וא"ש דלא משכח"ל מקרא דדגנך ליתורא למ"ד אין קנין רק לדיגון נכרי לפטור מירוח נכרי, דעל דגן נכרי אי אפשר למעט משום דבא"י לא משכח"ל דגן נכרי אבל בסוריא דיש קנין לנכרי וחשיב דגן נכרי ממילא נפטרה מדין דגן נכרי וכיון דדגן נכרי הוי פטור מצד עצמו גם למ"ד אין קנין ממילא לא מהני מירוח הישראל לחייבו מצד פירות חו"ל שנכנסו לסוריא מדבריהם או בזה"ז דיש קנין לנכרי הוא ג"כ פטור מצד דגן נכרי אבל פירות חו"ל של ישראל שנכנסו לארץ בזה"ז חייבים מדבריהם, ולפ"ז פירות של נכרי בסוריא אף שנכנסו לארץ ונתמרחו שם על ידי ישראל ג"כ פטור דנהי דפירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבים היינו של ישראל, אבל של נכרי נפטר מדגן נכרי ולא מהני גם בנכנסו לארץ וכ"ז לשי' זו דדגן נכרי הוי פטור גם למ"ד אין קנין לנכרי, אבל למשכ"ל כפי פשטות סוגין דשמעתין דלמ"ד אין קנין אין לנו לימוד על פטור דדגן נכרי והא דבסוריא פטור דיש קנין משום דהוי חו"ל ובטל הקדושה ול"מ מירוח הישראל לחייבו משום דפירות חו"ל שנכנסו לסוריא פטורין לפ"ז בנכנסו לארץ ישראל ונתמרחו שם א"כ בדין שיהי' חייב מצד פירות חו"ל שנכנסו לארץ