אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן לט › יא

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לט · יא

י

והנה לפ"מ שנתבאר על פי שיטת הכ"מ דפירות חו"ל שנתמרחו בארץ חייב מה"ת דאיצטריך קרא דדגנך גם למ"ד אין קנין לנכרי בארץ דמ"מ מה שקנה בחו"ל נפטר אף בכניסתן לארץ וע"כ א"ש הא דבסוריא יש קנין לנכרי והוי כחו"ל דמ"מ הא ממרח הישראל אח"כ ויתחייב כדין פירות חו"ל שנכנסו לסוריא מדרבנן משים דגם למ"ד אין קנין נפטר דגן נכרי מקרא דדגנך אלא דבא"י אין קנין לנכרי וחשוב דגן ישראל אבל דנן נכרי של חו"ל נפטר ממעוטא דדגנך ולא מהני כניסתן לארץ, וה"נ בסוריא נפטר של נכרי כיון דשם יש קנין לנכרי וממילא הוי דגן נכרי, חבל לשי' הרדב"ז וכפי פשטות הרמב"ם אי"ח בפירות חו"ל שנכנסו לארץ אלא מדבריהם, וא"כ למ"ד אין קנין לנכרי ומדגנך ילפינן רק על דיגון נכרי, אבל א"א למעט דגן נכרי של חו"ל לכשנכנסו לארץ דגם בשל ישראל אינו חייב מן התורה בפירות חו"ל נכנסו לארץ ולפ"ז הא דבסוריא יש קנין לנכרי מה בכך דהוי של נכרי הא ליכא מיעוט בשל נכרי וצ"ל משום דכיון דיש קנין לנכרי ונפקע הקדושה לגמרי והוי כחו"ל ממש, וא"כ קשה כיון שקנה הישראל ומירחן יתחייב מיהו מדבריהם כדין פירות חו"ל שנכנסו לארץ וה"נ יתחייב בפירות חו"ל שנכנסו לסוריא מתרי דרבנן וצ"ל לפ"ז דכיון דהא דפירות חו"ל שנכנסו לארץ א"א מדבריהם לא גזרו רק בנכנסו לארץ ממש, אבל בנכנסו לסוריא דגם אם דלו בסוריא א"ח אלא מדבריהם לא גזרו בפירות חו"ל שנכנסו לסוריא ובאמת הרמב"ם לא הזכיר הדין דפירות חו"ל שנכנסו לסוריא כמו שהזכיר פירות א"י שיצאו לסוריא משום דבכה"ג שנכנסו לסוריא לא גזרו כלל, כמו דמוכרח מדין ישראל הקונה מן הנכרי בסוריא פירות אחר שהביאו שליש ביד הנכרי דפטור כמשנ"ת (וכה"ג מבואר ברמב"ם בפי"ג מהל' מעשר והוא מן התוספתא דלא גזרו דמאי בפירות חו"ל שנכנסו לארץ).

ועפ"ז הי' מקום לחדש לפי המבואר בספר התרומה דבזה"ז דתרומות ומעשרות א"א מדרבנן גם בא"י יש קנין לנכרי יעוי' בסי' של"א בדברי הגר"א סוס"ק ו' וס"ק כ"ח דדמי לסוריא. ואעפ"י שקנה הישראל ומירחן פטור מתרו"מ אפילו מדבריהם והא פירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבים מדבריהם, (ויתבאר להלן) וצ"ל דפירות שנכנסו לארץ בזה"ז דמי לסוריא וכמי פירות חו"ל שנכנסו לסוריא פטורין ה"נ פירות חו"ל שנכנסו לארץ בזה"ז. והרמב"ם סתם הדין בזמן דאיכא חיוב תורה בחלה חייב מה"ת ובתרו"מ אאמד"ר, אבל מימות עזרא ואילך שאי"ח אלא מדבריהם פירות חו"ל שנכנסו לארץ פטורין. ועפ"ז יש ליישב מה שנהגו בא"י שמביאים אתרוגים מחו"ל ואין פוצה פה לחייבם במעשר מצד פירות חו"ל שנכנסו לארץ יעוי' בספר אמרי בינה חאו"ח בשו"ת הנספחות סי' י"א.

ולמש"כ גם בנתמרחו בארץ אין חיוב בזה"ז דדמי לפירות חו"ל שנכנסו לסוריא, אולם בשו"ע סי' של"א סעיף י"ב שהעתיק הדין דפירות חו"ל שנכנסו לארץ דחייבים כצורתו ולא הגיה דבזה"ז ל"ש הך דינא כמו שהגיה בסעיף הקודם דבזה"ז גם בא"י חלקו של נכרי פטור מכלום משום דהשו"ע לשי' בהכ"מ דאם נתמרחו בארץ חייבים מן התורה ובאופן זה גם בזה"ז חייבין מדרבנן ובאופן שנתמרחו בחו"ל דאי"ח אלא מדבריהם (כמבואר בש"ך שם ס"ק כ"ב) בזה באמת בזה"ז אין שום חיוב כלל, וע"כ לא הזכיר בשו"ע חילוק הדין דנתמרחו בחו"ל משום דבזה ליכא שום חיוב, ורק אם נקבעו למעשר ביד ישראל אחר שנכנסו לארץ דלשי' הכ"מ חייב מה"ת בזה"ב חייב כדין תרו"מ בזה"ז,, ולפ"ז נפלאים בעיני דברי רבינו הגר"א מש"כ שם בס"ק כ"ט והשו"ע השמיט תיבת מדבריהם דאין נפ"מ בזה"ז כלל, ולפמש"כ נפ"מ גדולה דאם אינו אלא מדבריהם בדין שלא יהי' בזה"ז שום חיוב כלל, ועוד דהגר"א אחז בשי' השו"ע דא"א מדבריהם גם באופן שנתמרחו בארץ, ובאמת נראה דהשו"ע אזיל בתי' הב' שבכ"מ דהיכי שנתמרחו בארץ חייבים מה"ת (וגם לעיל העירותי בד' הגר"א דגם לפי דבריו נפ"מ בזה"ז לתרום משל א"י על פירות חו"ל שנכנסו לארץ דהוי חד דרבנן על תרי דרבנן או להיפוך) ולפ"ז לשי' הרדב"ז דפירות שנכנסו לארץ אי"ח בתרו"מ אלא מדבריהם אין חיוב דפירות חו"ל שנכנסו לארץ בזמן הזה כלל ועוק"ל לשי' הגר"א דס"ל כשי' סה"ת דבזה"ז יש קנין לנכרי וס"ל ג"כ דפירות חו"ל שנכנסו לארץ שאי"ח אלא מדבריהם גם בזה"ז חייבים ותקשה דא"כ מאי מהני דיש קנין לנכרי בזה"ז דמ"מ לחייב מצד פירות חו"ל שנכנסו לארץ כמו שהקשיתי לעיל

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה