אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן לט › טז

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לט · טז

טו

והנה הכ"מ בתירוץ הראשון פירש שי' הרמב"ם דפירות חו"ל שנכנסו לארץ גם בחלה אינו אלא מדבריהם משום דכתיב מלחם הארץ והאי לאו מלחם הארץ הוא ובין בחלה ובין בתרו"מ אינו אלא מדבריהם ומדבריהם שכ' הרחב"ם בסוף ההלכה קאי גם על חלה ולפ"ז מש"כ הרמב"ם שנקבע למפעשר מיד אחר שנכנסו לארץ דאם נקבע למעשר בחו"ל אינו חייב גם מדבריהם. וכ"כ הב"ח בסי' של"א להלכה כתי' הכ"מ דמדאורייתא בכל ענין פטור גם בחלה כיון שגדלו בחו"ל אלא שמדבריהם חייבים דכיון דנקבעו למעשר בא"י מיחלפי בפירות שגדלו בישראל לאחר מירוח בחו"ל פטורות אפילו מדבריהם, אולם באמת תמוה הדבר דהא ילפינן מקרא מהארץ אשר אני מביא אתכם שמה והיותר תמוה דבירושלמי בפ"ב דחלה אמר כך משיב רע"ק לר"א אי את מודה לי' בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמחין וסלתות שהן חייבין בחלה ולאו גדולי פטור נינהו והוא מקבל מיני' כו' ומקשה הירוש' דהוי כפירות חו"ל שנכנסו לארץ וכ"פ הגר"א ומפורש שהוא מן התורה ועי' מה"פ בירושלמי שם ובודאי דפשטות הדברים דבחלה היכי דהגלגול הי' בא"י חייב מן התורה כמו דפשיטא לי' להרדב"ז וד' הב"ח להלכה תמוהים.

וראיתי בס' אמרי בינה שכתב דנפ"מ להלכה אם מפריש מפירות חו"ל שנכנסו לארץ והגלגול הי' בארץ על פירות א"י דלפי תי' הכ"מ הראשון הוי מפטור על החיוב ולפי תירוץ השני כיון דחייב מן התורה הוי מחיוב על חיוב עכ"ד ואין זה מוכרח דהרמב"ם בפיה"מ ספ"ק דתרומות בהא דאין תורמין מפירות חו"ל על פירות הארץ הביא ד' הספרי דכל מעשר הארץ מזרע הארץ והכ"מ בפ"ה מהל' תרומות הביא ג"כ ד' הספרי ועי' מהרי"ט אלגזי דל"ה שכ' דנראה בשי' הרמב"ם דגזיה"כ הוא ולאו משום דהוי מפטור על החיוב ולפיכך אף בפירות חי"ל שנכנסו לארץ והגלגול הי' בארץ דחיוב החלה מן התורה הוא מ"ע י"ל דגזיה"כ הוא שאין מפרישין מפירות חו"ל על פירות הארץ, ובזה יתיישב דברי הגר"א שכ' על הא דפירות חו"ל שנכנסו לארץ בתרו"מ שהשמיט המחבר שאינו חייב אלא מדבריהם משום שאין נפ"מ בזה"ז כלל ותמהתי באות י' דהא איכא נפ"מ דמתרי דרבנן על חד דרבנן הוי מפטור על החיוב.

ולפמש"כ גם אי נימא דחייב מן התורה בזה"ב. מ"מ אין מפרישין מפירות חו"ל שנתמרחו בארץ על פירות הארץ שגדלו בא"י מגזיה"כ דוכל מעשר הארץ ולהכי אין נפ"מ בזה"ז כלל, ולפי המתבאר להלכה נראה דבחלה אם הי' הגלגול בא"י חייב מן התורה ובתרו"מ לפ"ד הרדב"ז כיון דעונת המעשרות שגדלו בחו"ל אף שהמירוח הי' בא"י אינו חייב אלא מדבריהם וממילא דאם נקבעו למעשר בחו"ל אינו חייב מדבריהם ולשי' הכ"מ לפי תירוץ השני דאם המירוח הי' בא"י חייב מן התורה ומש"כ הרמב"ם דאינו אלא מדבריהם קאי אם הקביעות למעשר הי' בחו"ל חייב מדבריהם והש"ך בסי' של"א ס"ק כ"ב הביא ג"כ להלכה תי' הכ"מ השני והגר"א שם פירש ד' הרמב"ם שאי"ח אלא מדבריהם אבל תמה מאי שנא חלה מתרומה דהא מחד קרא נפקי וכבר נתבאר שי' הרדב"ז והכ"מ בטעמם ונראה דהוי ספיקא דדינא אם נתמרח בארץ אי חייב מן התורה בתרו"מ ואי נתמרח בחו"ל ונכנסו לארץ אי חייב מדבריהם וכן אם הגלגול הי' בחו"ל ונכנסו לארץ אי חייב בדבריהם הוי ספיקא דדינא וספק מדבריהם להקל וע"כ האתרוגים המובאים מחו"ל אחר שנתמרחו לארץ אין בהם חיוב ופירות חו"ל שנכנסו לסוריא ונתמרחו בסוריא אין חיוב אפילו מדבריהם שלא הובא הדין רק ביצא לסוריא אבל לא בנכנסו לסוריא (ומוכח מהא דיש קנין לנכרי בסוריא ולא מהני מירוח ישראל בסוריא אלא שאין הכרח לזה כמשכ"ל דאיפשר דנכרי הוי פטור בפ"ע לכו"ע) ומ"מ בנכנסו לארץ בזה"ז דדין סוריא על זה כמש"כ בסה"ת לענין קנין נכרי מוכח דחייב דכל דתקנו בזה"ז כעין דאורייתא תקנו ורק לענין קניין נכרי מהני הקנין כיון דהקדושה מדרבנן וכן לענין ברירה בסעיף י"א דבזה"ז דאאמד"ר יש ברירה אבל בנכנסו לארץ חייב מדבריהם ובפירות חו"ל שנכנסו לארץ לשי' הכ"מ דאם חייב מן התורה אם נכנסו לארץ קודם המירוח והפריש תרומה לפני המרוח נראה דכיון דהמירוח מחייבו א"כ כל זמן שלא נתמרח יש לו פירות חו"ל ואינו מועיל הפרשתו וכן אם הביא פירות חו"ל לארץ והטיל העיסה במים בחו"ל קודם גלגול דאע"פ דלכשהטיל מים מהני הפרשתו מ"מ כיון שלא נתחייב בהפרשה קודם גלגול לא הוי חלה ודינו כפירות חי"ל ואחר הגלגול מחייב בחלה ופירות ח"ל של נכרי שנכנסו לארץ ונתמרחו ביד ישראל כיון דיש קנין לנכרי בחו"ל דמי למ"ד יש קנין לנכרי בא"י דלא מהני מירוח ישראל ולא דמי לפירות חו"ל שנכנסו לארץ משום דנתמעט מדגנך דגן נכרי אבל למ"ד אין קנין לנכרי בארץ דילפינן מדגנך למעוטי דיגון נכרי א"כ אין מיעוט על דגן נכרי וי"ל דנכנסו לארץ חייבים, מ"מ לפמשנ"ת יש מקום לומר דגם למ"ד אין קנין לנכרי לא קרינן דגם נכרי לפי שאין קנין אבל בדגן נכרי היכי שיש קנין ממילא נפטר ומה"ט נראה בפירות נכרי של סוריא דיש קנין לא מהני גם בנכנסו לארץ משום דיש פטור של דגן נכרי עכ"פ בסוריא גופא הא מפורש דיש קנין ולא מהני מרוח ישראל בסוריא משום דפירות חוץ לארץ שנכנסו לסוריא פטורים אבל בזה"ז אע"פ שיש קנין לנכרי מ"מ אם קנה הישראל י"ל דחייב כסתימת השו"ע בסעיף ד' דאם לקחן ישראל וגמרן חייב משום דהוי כפירות חו"ל שנכנסו לארץ (אולם אי נימא דהנכרי הוי פטור י"ל דבזה"ז דלסה"ת יש קנין לנכרי לא מהני מירוח ישראל) ודין דפירות חו"ל שנכנסו לארץ ויצאו לחו"ל אינו אלא בתרו"מ וחלה ולא בשארי מצות התלויות בארץ וגם בחדש נראה לפי שיטת תלמודא דידן למ"ד דאינו נוהג בחו"ל לא מהני מה שנכנסו לארץ ואע"פ דקרימת פנים בתנור ולחם הוי בארץ ובשי' הירושלמי יש לצדד דיש בזה דין פירות חו"ל שנכנסו לארץ אך ביצא לחו"ל איתרבו לכו"ע ממושבותיכם.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה