אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לט · טו
והנה שי' הירושלמי ע"פ דעת רבנו הגר"א בשנות אליהו בדמאי פ"ג ובפ"ו דאף למאן דס"ל דיש קנין לנכרי מ"מ בדרבנן מיהו חייב (וצידד ג"כ בזה בשי' הבבלי ופירש שם פירוש נפלא בהש"ס בבכורות די"א יעושה"ט בפ"ג) ובסוריא דיש קנין שם גם מדרבנן ליכא חיוב שם יעו"ש במשנה ולכאורה צריך טעם כיון דלמ"ד דיש קנין נתמעט מדגנך מאיזה טעם חייבוהו חכמים (דגזירה דבעלי כיסין במנחות דס"ז הוא רק על מירוח נכרי) ולפי המתבאר יש יסוד גדול לשי' הרדב"ז בד' הרמב"ם דפירות חי"ל שנכנסו לארץ דאינו אלא מדבריהם והא דס"ל דיש קנין לנכרי מדגנך היינו דגלי קרא דיש ביד הנכרי להפקיע קדושת הארץ וקנין נכרי כחו"ל אבל מ"מ משקנאה הישראל מחויב מיהו מדרבנן כדין פירות חו"ל שנכנסו לארץ דאאפ"ל דגזיה"כ הוא לפטור של נכרי ושיהי' גרע מחו"ל דהא מה"ת גם פירות חו"ל שנכנסו לארץ פטורין מתרו"מ וא"כ מנ"ל לחדש דדגן נכרי היי פטור מצד עצמו והא טעם דיש קנין לנכרי סגי לפוטרו מה"ת ומזה ילפינן דיש קנין (ושי' התוס' בב"ב דף פ"א שכ' באות י' י"ל עפ"י המתבאר באות י' דלרע"ק חייב מה"ת פירות חו"ל שנכנסו לארץ כמו בחלה ואתיין דברי התוס' אליבא דרע"ק (והוי כחו"ל. אבל מ"מ מדבריהם מיהו חייבים כדין פירות חו"ל שנכנסו לארץ אבל פירות של נכרי בסוריא דפירות חו"ל שנכנסו לסוריא פטורים גם מדבריהם וע"כ גם חיוב דרבנן ליכא והדברים מאירים ומשמחים לפי שי' הרדב"ז.