אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן לט › ה

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לט · ה

ד

אולם מצד הסברא נראה לדברי המשנה למלך והראב"ד דסברתם כיון דנתחייבו במירוחן בתרו"מ שוב לא נפקע חיובן א"כ מה"ט ה"ה בפירות חו"ל שנתמרחו בארץ ונתחייבו בתרו"מ מן התורה שוב לא יפקעו ביציאתן לחו"ל. ומשה"ק הגר"א והמנח"ח בדברי הרמב"ם דא"כ איזה נפ"מ אם נתגדלו בארץ או בחו"ל הא העיקר תלוי בהמירוח אמרתי לתרץ באופן אחר ולהמציא נפ"מ עפ"מ שנ"ל בישוב קוהתו"ס במנחות דל"א בד"ה קסבר דהא מיפטר משעת מירוח ואי"ל דקסבר דאינו פוטר דלא אשכחן תנא דאי"ל תרתי מירוח עכו"ם אינו פוטר ואין קנין דא"כ דגנך במאי מוקים לי' כו' יעוי"ש, ובאמת מדס"ל במנחות דס"ז דתורמין משל כל על של ישראל ס"ל דאין קנין לנכרי ואין מירוח עכו"ם פוטר, ועי' בתוס' שם ובכורות די"א, ונראה דאפ"ל דגם למ"ד אין קנין דריש קרא דדגנך למעט דגן נכרי, דהנה למ"ד יש קנין לנכרי נראה בטעמי מדתלה הא דיש קנין לנכרי שנאמר דגנך ולא דגן נכרי דהיינו טעמא לפי דלמדנו מזה דיש קנין לנכרי להפקיע קדושת הארץ והוי כחוץ לארץ דאל"כ אינו צריך לטעם דיש קנין לנכרי רק דגזיה"כ הוא לפטור בשל נכרי וכ"נ מלשון הרמב"ם בפ"א מהל' תרומות הל' י' נכרי שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצות אלא הרי היא בקדושתה לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינו ככיבוש יחיד אלא מפריש תרו"מ ומביא בכורים והכל מה"ת כאלו לא נמכרה ויש קנין לנכרי בסוריא להפקיע מן המעשרות והשביעית עכ"ל מבואר מדברי הרמב"ם דאלו הי' הדין דיש קנין לנכרי אם חזר הישראל ולקחה הי' ככיבוש יחיד לפני שהופקעה כבר מקדושתה, הרי הדברים מפורשים דדעתו דלמ"ד יש קנין לנכרי הרי הוא כחו"ל, וכן יש להכריח מדין סוריא דיש קנין לנכרי גם למ"ד דאין קנין לנכרי באיי, והא לדידי' ע"כ דגנך לא אתי למעוטי לדגן נכרי רק לדיגון נכרי, וא"כ אם איתא דיש קנין לנכרי הוי גזיה"כ א"כ למ"ד אין קנין דליכא קרא למעוטי דגן נכרי, א"כ בסוריא מ"ט פטר נהי דיש קנין לנכרי והוי של הנכרי, אבל דשל נכרי מ"ט פטירי דהא אליבי' ליכא קרא למעוטי דגן נכרי דס"ל דאין קנין א"כ לו יהא דבסוריא יש קנין והוי של הנכרי, אבל מנ"ל דדגן נכרי הוה פטור אעכצ"ל דדגן נכרי הוי כחו"ל ממש בסוריא כיון דיש קנין שם, וכן יש ללמוד מד' הרא"ש בתשובה שצידד מתחלה לומר כן הובא ביתר ביאור בשו"ת החדשות מהשאגת ארי' סי' ג' בתוך הדיבור ואפילו למ"ד יש קנין לנכרי לענין מעשרות להפקיע מקדושתו וקרקע של נכרי בא"י כחו"ל דמי דפקע קדושת הארץ מקרקע זו של נכרי (ולבסוף מסיק בענין אחר) וכן מבואר מל' התוס' רי"ד הנדפס בגליון הש"ס דווילנא בגיטין דמ"ז במשנה, דכיון שחנטו הפירות ברשות עכו"ם כאלו חנטו בחו"ל דיש קנין לנכרי בא"י להפקיע מיד מעשר, וכן יש להכריח מדהתו"ס דב"ב דפ"א בד"ה ההוא שכ' תימא לרשב"א אמאי איצטריך קרא למעוטי אדמת נכרי הא לר"מ יש קנין להפקיע מתרו"מ וקושיתם אינה מובנת דמאי שייכי פטור דתרו"מ לבכורים, דהא תרו"מ נתמעט מדגנך לא דגן נכרי אבל בכורים דלא נתמעט מהכ"ת לפטור. ובע"כ דס"ל דמדיש קנין לנכרי להפקיע קדושת הארץ לענין תרו"מ ע"כ דין חו"ל והא כבר נתמעט מאדמתך אדמת חו"ל לבכורים.

אולם גם מה שתי' התוס' שם דדילמא מהכא גמר לה דיש קנין לנכרי תמוה דהא בפירוש אמר בגיטין דמ"ז אעפ"י שאמרו יש קנין לנכרי שנאמר דגנך ולא דגן נכרי, ויקשה דגנך לעיל כיון דכבר ידעינן מבכורים דאדמת נכרי הוי כאדמת חו"ל ופירות חו"ל הא פטורין מתרו"מ ולמ"ל קרא לפטור דגן נכרי, אמנם נ"ל לפי"ד הכ"מ דפירות חו"ל שנכנסו לארץ ונתמרחו בארץ דחייבין מה"ת א"כ אם קנה הישראל מהנכרי ונתמרחו ביד ישראל יהי' חיב מה"ת דהא פירות הנכרי לא גרע מפירות חו"ל ממש שנכנסו לארץ דחייב ובאמת למ"ד דיש קנין לנכרי אף בכה"ג שנתמרח ביד ישראל פטור, וזה רבות בשנים בהיותי בוולאזין שמעתי הערה זו מהגאון ר' חיים נ"י ואמר בשם מר חותני הנאון מו"ה אלי' אליעזר נ"י שישב בזה לשון הש"ס בבכורות די"א דמרחינהו ברשות עכו"ם דאל"כ גם אי יש קנין לנכרי הי' מתחייב מצד פירות חו"ל שנכנסו לארץ (אלא די"ל דבכה"ג דהחיוב בא מחמת מירוח ישראל מחויב לתת לכהן ואינו יכול לומר דאתינא מכח גברא דלא מצי לאשתעי דינא בהדי') ואח"כ מצאתי שכבר העיר בזה הקרן אורה ליבמות בדפ"ב ובתודשים ומקורים להרמב"ם להג' מוהר"ש שטראשון בהל' תרומות תי' בזה ג"כ לשון הש"ם דבכורות, אבל סותר הדין הנ"ל מכמה רקומות בש"ס וזהו דיליף דגנך ולא דגן נכרי, כיון דהי' דגן נכרי לא מהני מירוח הישראל לחייבו ובלא קרא דדגנך הו"א דרק כל זמן שהוא ביד נכרי פטור ונפ"מ גם קודם מירוח אי חל עליו הפרשת תרומה, אבל כשנכנסה ונתמרחה ברשות ישראל הו"א וחייב כדין פירות חו"ל ממש משנכנסו לארץ.

ועל כן איצטריך קרא דדגנך לפטור דגן נכרי וה"ה מאי דילפינן מיעוטא בהקדש, (ובזה י"ל קוהת"ס במנחות דס"ו דהא ר"מ ס"ל דיש קנין לנכרי בעו"ז ד"כ ומ"מ ס"ל דתורמין משל כל על של ישראל דהא דאין משכירין ואין מוכרין שדות לנכרי דמפקיע קדושתה מתרו"מ היינו בעת שהוא ת"י הנכרי דאז נפקע קדושתה, אבל לכשקנה ישראל הפירות אח"כ חייבין בתרו"מ בפירות חו"ל שנכנסו לארץ ודרשא דדגנך לא ס"ל ולהכי תורמין משל כל על של ישראל וגם מירוח נכרי אינו פוטר. אך לפי"ז נצטרך לומר דס"ל דפירות חו"ל אף לאחר שנתמרחו בחו"ל ונכנסו לארץ חייבין מה"ת דאל"כ כיון דנתמרחו אצל הנכרי נהי דמירוח נכרי אינו פוטר מ"מ הא נתמרחו בחו"ל וזר לא שמענו).

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה