אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן לח › י

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לח · י

ח

ומש"כ רומעכ"ת ידידי שי' לתרץ קושית השאגת ארי' בחלה שנטמאה לפני גלגול דל"ה לה שעת הכשר משום דבחלה יש לרבות מקרא דוהי' באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה דאתי לרבות כל שהשירים ראוי לאכילה כמו בעיסה טמאה. הנה אין בכחנו לבדות דברים אשר לא נמצא בגמ' אך עיקר קרא דלחם הארץ דרשינן ליה בירושלמי בפ"ב דחלה על פירות חי"ל שנכנסו לארץ בפלוגתא דר"א ורע"ק וכן ביצאו משם יעו"ש ולד' ר' עקיבא הכל הולך אחר קריאת פנים וכן דרשינן בירוש' מלחם ולא כל לחם למעוטי אורז ודוחן ובפשוטו הא יש לדרוש כמו דדריש בבכורות די"ב מעריסותיכם עיסת שביעית דכל עריסות במשמע כמו שפרש"י וא"כ י"ל דגם עיסה טמאה בכלל אך אין לנו לבדות דרשות מעצמנו.

וע"ד מה שפלפל מעכ"ת בישוב קושית הגאון רעק"א ע"ד התוס' פסחים דל"ג שם דתיפ"ל כיון דאסור בהנאה א"י לקרות שס תרומה דשני דברים אינם ברשותו של אדם לא ידעתי מנ"ל זה היסוד בהפרשת תרומה והא בירוש' פ"א דתרומות מספק"ל בתורם משל הפקר אי חל התרומה וספיקו דהירוש' נראה דהוא בדין תורם על שאינו שלו אם הוא מצד עכוב הבעלים או לפי שאינו שלו ולפי הך צד דעל של הפקר יכול להפריש מה"ט גם באיסוה"נ יכול להפריש ולא דמי להקדש והקנאה והפקר שא"י לפי שאינו ברשותו להקנות ולהוציא מרשותו אבל הפרשת תרומה אין זה אלא תיקון איסור הטבל וחלק הכהן פתיך בו מתחילה וכמש"כ התוס' בפסחים דל"ח והר"ן בנדרים דפ"ד ובסוכה דל"ה ותוס' יבמות דפ"ו ואין זה אלא חלוקת השותפים והשבט ממילא זכה בחלקו איפשר דגם באיסוה"נ יכול לקרות שם (וביותר לשי' הריטב"א בסוכה דאתרוג של איסוה"נ הוי לכם וכמו שהאריך בזה הקוצה"ח דהוי שלו ואינו ברשותו ואיפשר דגם נגזל שתרם תרומתו תרומה ויעוי' בתוס' קדושין דנ"ו ויש לחלק מחלול) וכיון דלפי הך צד דעל הפקר יכול להפריש מהני הפרשתו נקטי התוס' טעם המספיק לכו"ע, עוד נראה בישוב קו' הגרעק"א לפמש"כ המחברים דגם בלו ולא לאורו אין איסור טבל כמש"כ התוס' בבכורות די"ב גבי שביעית י"ל דבמפריש ממצה על חמץ דאחמיץ במחובר הוי כמו מחיוב על הפטור כיון שאינו יכול להפריש בחמץ מינה ובה ובזה י"ל דדוקא אם מגזיה"כ הוא דלו ולא לאורו הוי כפטור אבל אם נימא דהא דאינו מפריש משום דא"י לקרות שם באיסוה"נ לפי שאינו שלו וא"כ אין זה פטור בדין הפרשה אלא שאינו שלו וע"כ הי' יכול להפריש ממצה עליו וביותר למש"כ הרשב"א בנדרים דל"ו בתורם משלו עש"ח דא"צ דעת בעלים דלא בעינן מה אתם לדעתכם רק בתורם משל חבירו והסבר הדברים דבשל חבירו דבעי קריאת שם להקדיש התרומה א"י בשל הפקר כפי פשיטות הירושלמי אבל בתורם משלו על של חבירו לתקן הכרי כיון שאין הבעלים מעכב סגי ולא בעינן בזה שלו וע"ז סגי ניחותא ויכול להפריש משלו על של הפקר א"כ מהאי טעמא יכול להפריש ממצה על חמץ ולהכי איצטריך התוס' לטעם דתתן דהוי גזיה"כ אולם למשכ"ל להוכיח דגם בלו ולא לאורו טיבלא מיהו הוי וגם מדלא גזרו במפריש מטהור על הטמא במזיד דאינו תרומה כמו במפריש מטמא על הטהור במזיד דלא עשה ולא כלום כמש"כ התוס' ביבמות דפ"ט שמא יפריש משלא הי' לו שעת הכושר ומוכח דטבלא מיהו הוי נדחה כל זה

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה