אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לח · ח
ומשה"ק כת"ר בהא דקאמר דה"ד לא הי' לו שעת הכושר כגון דאחמיץ במחובר הא גם באחמיץ במחובר הי"ל שעת הכושר דהא מבואר בקידושין דס"ב האומר פירות ערוגה זו מחוברין יהי' תרומה על פירות תלושין או פירות תלושין על מחוברין הר"ז תרומה משום דבידו לתלוש וכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי ויעוי' בגליון הש"ס שם דה"ה מחוברים על מחוברים וא"כ הא בידו להפריש תרומה במחוברים לכשיתלוש מעכשיו וראיתי בשו"ת ראשי בשמים שהתעורר בזה, ולכאורה י"ל כיון דאחמיץ במחובר בפסח א"כ א"א להפריש לכשיתלוש דגם לר"מ דס"ל אדם מקנה דשלב"ל מ"מ נכסים שנפלו לו כשהוא גוסס אין בידו להקנות כמבואר בב"ב דקכ"ז וא"כ ה"נ כיין דאחמיץ במחובר ואי"ר להפרשה אח"כ ממילא אינו מועיל בידו דלכשיתלוש שוב לא יהי' בידו להפריש אלא דהדבר יתהפך כחומר חותם דהא דאין בידו להפריש כשנתחמץ ואף לדיוה"ג דמותר בהנאה משום דגזיה"כ לו ולא לאורו כשלא הי' לו שעת הכושר, א"כ להיפוך נאמר כיון דראוי הי' להפריש קודם דאחמיץ במחובר משהביא שליש לכשיתלוש והי' חל התרומה מעכשיו לכשיתלוש וכיון דחשוב הי' לו שעת הכושר ממילא גם לכשנתלש ראוי להפרשה, אולם בפשוטו נראה דאף על פי דבידו להפריש במחובר לכשיתלוש מ"מ אין התרומה חלה רק לאחר התלישה וכמבואר בתוספתא בפ"ב דתרומות הובא בר"ש פ"א שם דהר"ז אוכל מהם ארעי ועושה אותן תרומות ומעשר למקום אחר עד שיתלשו נתלשו דבריו קיימים מבואר דלא חלה התרומה למפרע, אולם י"ל דבמעכשיו דא"י לחזור ואפילו נקרע השטר קיים בכה"ג חל למפרע וא"י לחזור, וכ"כ המהרי"ט אלגזי בהלכות חלה להרמב"ן דבאומר מעכשיו לכשיתלשו אינו יכול לחזור וגם אי נאבדו ונגנבו הפירות התלושין הוי תרומה למפרע משעה ראשונה וכן נראה מהמשך לשון התוספתא שם וכן אם הי' בדרך ואמר לכשיגיע לעיר יהי' פירות אלו תרומה הר"ז אוכל ארעי והא התם לא הוי דשלב"ל כלל רק שתלה שיחול התרומה לכשיגיע צעיר ועי' בקצוה"ח סי' ר"ט סק"ח ובשו"ת בית אפרים חיו"ד סי' ע"ד מה שהשיב שם הקצוה"ח דהקנין הוא מעכשיו ממש.
וא"כ הא בידו להפריש תרומה לכשיתלשו מעכשיו ואפ"ל עפ"י המבואר במנחות ד"ע באיבעי דר' אבוה שבולת שמרחה בכרי ושתלה וקרא עליה שם במחובר מהו כיון דמרחה טבלה כי קרא לה שם קדשה או דילמא כיון דשתלה פקע ליה טבלה ומספק"ל במחובר דלא הוי מידי דמידגן כמו שפירש"י בקידושין דס"ב דלפני מרוח בהקדים בשיבלין חל דגזיה"כ הוא אבל במחובר דלא גלי רחמנא לא חל, ולהכי בשבולת שמרחה שכבר נתחייב כי קרא לה שם קדשה או דלמא כיון דשתלה פקע לי' טבלא וכמש"כ השימק"ו שם דלא להתירה באכילה קאמר דגדולי טבל טבל אלא דקרינן בי' ממנו ולא מן המחובר דגזיה"כ הוא א"כ אאפ"ל שתחול קריאת שם למפרע דהא גם היכי שנתחייב משום טבל פקע וכש"כ שאין בידו לתלוש מועיל שתחול עליה קריאת שם וכ"ז בתרומה אבל בחלה דהא דמפריש חלתו לא עשה ולא כלום אין זה מצד גזיה"כ ורק לפי שלא נתחייב לא מהני הפרשה אבל באומר לכשילוש העיסה תחול החלה למפרע דכל שבידו הוי כמו לר"מ בדשלב"ל וכמש"כ הא"מ בסי' ל"ה, ולהכי י"ל דבחלה גם בעודו קמח חשוב הי' לו שעת הכושר מטעם בידו ומיושב קו' השאג"א דבחלה בטומאה חשיב הי' לו שעת הכושר גם קודם גלגול ועי' בפיה"מ להרמב"ם בפ"ד מהל' חלה משנה ה' שני קבים שנטלה חלתו של זה כו' רע"ק פיטר וחכמים מחייבים דנמצא חומרו קולו שכ' דלרע"ק בחנה שהוציא מקב אחד קדש ואסורה לזרים אף דלפי מסקנת הירושלמי רע"ק מדמה לה לאומר הר"ז תרומה על פירות הללו לכשיתלשו.
ועי' מהרי"ט אלגזי סוף הל' חלה מש"כ כיון דאומר מעכשיו וחל למפרע ופוטר את העיסה בשעת השלמה אף דאינו בעין אסורה לזרים, ולמש"כ י"ל דבחלה כל שבידו ללוש הוי כמחויב בחלה יחל למפרע וה"נ כיון שישלים אח"כ השיעור חל למפרע ולא כן בתרומה כיון דאף היכי דאיכא חיוב טבל כמו שבולת שמרחה לא מהני במחובר אא"פ שתחול עליו קדושת תרומה וגם במפריש מתלוש על שבולת שמרחה ושתלה נראה דלא מהני דהא ילפינן בספרי והרמות ממנו ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש וילפינן שיהיו התרומה והשיריים בענין אחד, (והר"ן בקידושין כתב משום דהוי כמו מחיוב על הפטור) וגזיה"כ הוא שאיני ניתר במחובר ולהכי ח"ש ד' התוספתא בפ"ב דתרומות אבל פירות תלושין אלו עשוים תרו"מ על פירות מחוברים כי' הר"ז אוכל ארעי דאפילו במעכשיו כיון שהוא מחובר גזיה"כ היא שאינו חל עליו שם תרומה ואינו ניתר משום טבל, ואם הנחה זו לחלק בין חלה ותרומה צודקת י"ל בזה קושית הגרעק"א ביבמות דצ"ג דמייתי דר' ינאי ס"ל דאדם מקנה דשלב"ל מדתרם מפירותיי על של ארים.
והא אי נימא דתורם משלי על של חבירו א"צ דעת בעלים כדהיבע"ל בנדרים דל"י משום דזכות הוא וזכין לאדם שלא בפניו, וא"כ אף אי אין אדם מקנה דבשלב"ל מצי להפריש משום דזכית הוא ויכול להפריש מפירות שלו על של חבירי שלא מדעתי ותיפשוט מזה האיבעי נדרים יעו"ש. ולפמש"כ י"ל דבאמת כבר תמהי התי' בנזיר די"ב דאיך אני עושים שליח על הפרשת חלה בעוד שהיא קמח דהא כל מידי דלח מצי למישווי השתא שליח לא מצי להפריש ותירצו דבידו להביא עיסה מגולגל ולהפריש לכשילוש העיסה דבידי לח הוי דבשלב"ל ומטעם בידו גרידא לא מני לעשית שליח וה"ר מיבמות דנ"ב דאיבע"ל ביבמתו מהי אף דבידו לבוא עליה מ"מ מספק"ל יעו"ש ובגה"ש תמה דהא גם ביבמתו בידו לגרשה בעצמו מטעם שבידו לבוא עליה כמו בחלה ומאיזה טעם לא מצי למשוי שליח ונראה לישב דבודאי כיון דבידו אינו מועיל למשוי שליח מה"ט אינו מועיל מה שבידו להפריש חלה ולקרוא שם לכשיתלוש או לגרשה על אח"כ ולהכי ביבמתו בודאי אאפ"ל שחל הגט קודם שבא עליה דאכתי לאו אשתו היא ואם יצויר ענין גט קודם שכנסה ורק מטעם בידו חל כשיכנסנה ולהכי אינו מועיל למשוי שליח כיון דעכ"פ מעכשיו קודם שכנסה אין לגרשה אבל בהפרשת חלה שפיר חל קריאת שם למפרע כיון דהא דהמפריש חלתו קמח לא עשה ולא כלום היינו לפי שלא הגיע לכלל חיוב אבל בזה שהגיע לכלל חיוב ע"י בידו בידו ללוש שפיר חל למפרע וכ"ז בחלה למפרע אבל בתרומה לפ"מ שנתבאר א"א לחול קריאת שם על מחובר לא בתורת תרומה ולא בתורת חולין מתוקנים וא"כ גם לעשות שליח על מחובר להפריש תרומה עליו מן התלוש מטעם בידו דלא מצי למישוי כיון דאין בידו לפשות תרומה מעכשיו רק לכשיתלוש ודמי ליבמתו לאיבעי דגמ', ולפ"ז למש"כ התוס' ביבמות דצ"ג שם דאיפשר דהי' הפירות מחוברים אלא משום דבידו לתלוש ל"ה דשלב"ל וא"כ אאפ"ל דהי' מפריש משלו על של חבירו בתורת זכות דזכין לאדם שלא בפניו דזכי' מטעם שליחות וכיון דלא מצי למשוי שליח מהשתא כיון שאין ביד האריס לעשותו תרומה או לתקנם מעכשיו לפני התלישה וא"כ גם בתורת זכי' לא מצי להפריש ולא מצי למיפשט הש"ס האיבעי דנדרים דל"ו כיון דלפי האיבעי דמנחות בכה"ג אינו מועיל זכי' וזיל הכא קא מדחי לה וא"ש.
פ' כל זה כתבתי לפלפולא אבל באמת נראה בפשיטות דלהכי לא הי"ל שעה"כ משום דאי אפשר שיחול קריאת שם תרומה וגם בחלה לפני גלגול לא מיבעי לשי' הרמב"ן דבנקרע השטר לא מהני בדשלב"ל אלא גם לשי' התו' והרשב"א דחל בדשלב"ל אין זה רק לענין דין חזרה ונקרע השטר אבל במציאות חלות הדבר אי אפשר שתחול הפרשת החלה בקמח והאמת בזה כמש"כ הבית אפרים חיו"ד סי' ע"ב להקצוה"ח דא"א שיחול במציאות מעכשיו הקנין וההפרשה יעוי"ש מה שהתוכח בזה עם הקצוה"ח ולהכי לק"מ משה"ק כת"ר דהא יש לו שעת הכושר לפרוש במחובר לכשיתלוש כיון דלא חל התרומה והחלה באותו שעה אולם היכי שמפריש חלה מעיסה מגולגלת על קמח לכשילוש או במפריש מתלושין על מחוברים מעכשיו י"ל דבכה"ג כיון דאיכא מקום לקריאת שם לחול על העיסה המגולגלת בזה יש מקום לומר דחל למפרע ויובן בזה דהתוס' דנזיר די"ב שכ' דבידו להביא עיסה מגולגלת ותמוה דגם אותו קמח בידו להפריש מטעם שבידו ללוש והרגיש מזה בשו"ת חת"ס חאה"ע סי' י"א ומה שחידש דמחובר על מחובר לכשיתלוש אין בידו מועיל וה"ה מקמח על קמח לכשילוש תמוה ועי' בביאור הגר"א ליו"ד סי' שכ"ו ס"ק א' שכ' בדהתוס' דלאו דוקא עיסה מגולגלת דה"ה מפירות מחובר על מחובר לכשיתלוש מהני יעו"ש ועי' ביראים סי' קמ"ח ובד' המבאר שם ולמש"כ כונת התוס' דעל קמח אא"פ שיחול קריאת שם מעכשיו למפרע וע"כ כ' התוס' דבידו להביא עיסה מגולגלת דקריאת שם חלה מצי לחול על העיסה אלא רק שהוא מפריש מחיוב על הפטור ועל זה מועיל שפיר הא דבידו ללוש ולהביא לידי חיוב ונפטר הקמח ג"כ ולהכי מצי משוי שליח כיון דבידו לקרוא שם מעכשיו ומיושב בזה קושיות גה"ש דביבמתו אע"פ דבידו לגרשה בעצמו מטעם שבידו לבוא עליה מ"מ כיון דאאפ"ל שיחול הגט מיד קודם שכנסה דלאו אשתו היא ולהכי אינו מועיל למישוי שליח אבל בהפרשת חלה על עיסה מגולגלת שפיר י"ל דחל קריאת שם מיד ומצי למישוי שליח.
אולם מד' השו"ע בסי' שכ"ז סעיף ב' ואם מתנה שתחול החלה אף על הקמח שיתערב אח"כ בשעת עריבה וטוב ללמד לנשים להתנות כן וצריך ליזהר לשרוף החלה עד אחר כל העריבה והו מד' הרא"ש והר"ש והא התם מיירי שמפריש החלה כשיערב הקמח במים שראוי להפרשת חלה ומקדישה מעכשיו וכמש"כ הש"ך שם ס"ק ד' מ"מ אם נשרפה החלה אינה מועיל הרי דגם בעיסה מגולגלת לא מהני למפרע ההפרשה על הקמח משום בידו ואולי שיטתם כשי' הרמב"ן ושארי ראשונים דבדבר שלא בעולם אף במעכשיו לא מהני רק שא"י לחזור אבל אם נקרע השטר לא מהני ולהכי לא מהני גם בדבר שבידו כיון שנשרפה החלה ויעוי' מהרי"ט אלגזי סוף הל' חלה והפוס' לשיטתם בקידושין דס"ג דבאומר מעכשיו לא בעינן שיהי' השטר קיים ולהכי כיון שיש קריאת שם על עיסה מגולגלת מהני מעכשיו על הקמח למפרע מ"מ על קמח ופירות מחוברים לא מהני מעכשיו כיון דאין מקום לקריאת שם שיחול וצ"ע