אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לח · ז
ומה שהעירני בשם המחברים האחרונים שתירצו קושית השאג"א החדשות בחלה דאעפ"י דלא הי' לו שעת הכשר בחלה כיון דנטמא לפני גלגול מ"מ כיון דלגבי תרומה הי"ל שעת הכושר סגי ולא בעי שעה"כ לאותו הנידון רק שעת הכושר דחיוב תרומה סגי ולפי"ז באם נטמא ע"י תלישת המחובר בזה באמת אין כאן הפרשת חלה ג"כ זהו תו"ד, אינו נראה דא"כ דסגי במה שהי"ל שעה"כ לתרומה גם בתרומה גופי' בהחמיץ במחובר הא לגבי בכורים גם במחובר הוי הפרשה כמבואר בבכורים בפ"ב משנה ד' יש בבכורים מה שאין בתרומה ובמעשר שהבכורים נקנין במחובר לקרקע ובפ"ג מבכורים כיצד מפרישין בכורים יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה כו' ואומר הרי אלו בכורים, ור"ש אומר אעפ"כ חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע הרי דלרבנן דקיי"ל כותייהו ח"צ קריאת שם מחדש בשעת תלישה וקדשי במחובר א"כ הרי אכתי ראוי' במחובר להפרשת בכורים (ואולי הי' אפ"ל דסוגיין דפסחים במפריש תרומת חמץ במחובר אזיל לר"ש דס"ל דחוזר וקורא שם מאחר שיתלשו וכמבואר בירושלמי דלר"ש לא קרא שם בתלוש לא קדשי וא"ש דבהחמיץ במחובר גם לבכורים לא קדש ועל כן השמיט הרמב"ם דין החמיץ במחובר לפי"מ דקיי"ל כרבנן אבל זה דחוק דהא קאמר החמיץ במחובר לדברי הכל לא קדשי) ולכאורה י"ל דהא בבכורים בקריאת שם לבד אינה קדושה לחייב את הזר האוכלה וכמבואר במכות די"ט בכורים מאימתי חייבין עליהן משיראו פני הבית מקצתו בפנים ומקצתו בחוץ כו' זה שבחוץ הרי הוא כחולין וכן פ' הרמב"ם בפ"ג מהל' בכורים הל' א' ב' וכ"כ בפ"ב מבכורים משנה א' לפרש ד' התוספתא דלהכי אי"ח מיתה וחומש בבכורים דמיירי בקריאת שם לבד לפני הבאתן בעזרה ועל כן לא מהני בהחמיץ במחובר מה שהי' לו שעת הכשר לקריאת שם דבכורים דלא דמי דבכורים קריאת שם דהפרשה אינו מועיל לקדשה ובעי עוד הבאה לחומה ולעזרה (כפי השיטות אם חימת ירושלים או חומת העזרה) וע"כ חשוב לגבי תרומה דבקריאת שם בעלמא מתקדשת לחייב את הזר האוכלה ל"ה לו שעת הכשר שוב ראיתי בס' ראשי בשמים לידידי הגאון מו"ה משה יואל גוריין זצ"ל שכ' בזה דבר מחודד בב"ב דפ"א דע"כ א"א להקדישה אחר התלישה לפני מרוח לפטור מתרו"מ משום דלא יהי' לו שעת הכשר לגבי בכורים כיון שאי"ר לכהן ובבכורים דאינו קדוש קודם הנחה חשוב ל"ה לו שעת הכושר יעוש"ה, אבל התבוננתי שהדברים מתמיהים דלפי"ז יחודש דין חדש בנטמא בתלוש קודם הפרשת בכורים דאם לא קרא שם במחובר קורא שם בתלוש יהי' חשוב ל"ה לו שעת הכשר לפי סוגיין דפסחים ויעוי' בפיה"מ להרמב"ם בפ"ב דבכורים משנה ה' תרומת מעשר שוה לבכורים בשתי דרכים ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כבכורים וז"ל הר"מ כי מאחר שהוא מפריש הבכורים ממקצת אילנות מספיק לו על שאר האילנות וזהו ענין שלא מן המוקף כמו שביארנו במה שקדם ואפשר בבכורים להפריש מן הטהור על הטמא לאחר לקיטתן לפי שהפירות אינם מקבלות טומאה בעודם מחוברים לקרקע עכ"ל ודברי הרמב"ם צריכים ביאור דהא במפריש לאחר לקיטתן מן הטהור על הטמא הרי כבר ראוין הן לקבלת טומאה ונראה בכונת דברי רבינו דעיקר טעמא דאין מפרישין מטהור על הטמא מבואר משום דבעי מוקף וגזרינן דילמא תרם שלא מן המוקף משום מסתפי דילמא נגע טהור בטמא כמבואר בר"ש בפ"ב דתרומות ועל כן בתרומת מעשר דלא בעי מוקף מפרישין מטהור על הטמא וכ"כ הרא"ש בפירושו בפ"ב דתרומות שם משום דניטלת שלא מן המוקף ניטלת נמי מן הטהור על הטמא כביכורים אלא דא"כ במאי תלה לה בבכורים ונראה לפימש"כ התוס' ביבמות דפ"ט בד"ה אין תורמין א"נ היכי שאי"ל שעה"כ גזרי דלכתחלה לא יתרום אטו היכי דל"ה לו שעת הכשר וא"כ לכאורה גם במפריש מטהור על הטמא שייך גזירה זו דשמא יפריש מטהור על טמא שלא הי"ל שעת הכשר (דבכה"ג הוי כמפריש מחיוב על הפטור לכאורה כמבואר בירוש' דפסחים דמה שאינו יכול להפריש מיני' ובי' חשוב כפטור) ונפ"מ לפ"ז בבכורים ותרומת מעשר דלא בעי מן המוקף מ"מ אינו בדין שיפריש מן הטהור על הטמא משום טמא שלא הי' לו שעת הכושר ועל כן כתב הרמב"ם דבבכורים אפשר להפריש מן הטהור על הטמא אף בניטמא בתלישתו (וכמש"כ הרמב"ם בפי' המשנה בפ"ב דתרומות משנה ב' בתנאי שיהי' זה הטמא שהי"ל שעת הכשר) אבל בבכורים בכל גווני מפריש אף בנטמא בתלישתו לפי שבעודן במחובר אינן מקבלות טומאה ובכורים דמהני קריאת שם במחובר לא משכח"ל לא הי"ל שעת הכשר ולפי"ז בתרומת מעשר אם נטמא בשעת התלישה ולא הי"ל שעת הכשר בודאי דאין להפריש מטהור על הטמא כיון דמטמא גופא אא"פ להפריש דבודאי בתרומת מעשר ג"כ בלא הי"ל שעת הכושר אין התרומה קדושה ומעשר שייך שפיר הפרשה דמעשר ראשון הרי הוא כחולין ומותר לזר ובטומאה
כמבואר ביבמות דפ"ו וברמב"ם פ"א מהל' מעשר וביו"ד סי' של"א וממילא דחזי לאכילה אף בטומאתו (ולהכי לא נקיט דין דאין מפרישין מטמא על הטהור במעשר דאף דכלל. הרמב"ם. כלל דכל מקום שאין תורמין זע"ז בתרומה גם שמעשר אין תורמין מ"מ בדין טומאה דמעשר מותר באכילה ואין כאן הפסד כהן ולוי וגם ל"ש גזירה משום לא הי"ל שעת הכשר א"כ בדין שמפרישין גם מטמא על הטהור ורק בתרומת מעשר דאסור לזר ובטומאה כתרומה אין מפרישין מטמא על הטהור וזה פשוט) ומה"ט אין מפרישין גם בתרומת מעשר מטהור על הטמא שלא הי"ל שעת הכשר אלא דמשנתנו מיירי בגוונא דהי"ל שעה"כ ולהכי במפריש מטמא על הטהור בשוגג תרומתו תרומה כמש"כ הרמב"ם והר"ש ולהכי נקיט ג"כ שוה לבכורים דבהי"ל שעה"כ מיירי והחידוש בזה דלא גזרינן במפריש מן הטהור על הטמא שלא יפריש בהי"ל שעה"כ משום שמא יפריש גם בל"ה לו שעה"כ ולא גזרינן משום הך טעמא לחוד ורק בטמא על הטהור משום דאיכא ג"כ הפסד כהן אבל בטהור על הטמא הוא רק משום דבעי מוקף ולפיכך חלה בביכורים דבביכורים ל"ש כלל שלא הי"ל שעה"כ ובודאי דמפרישין מטהור על הטמא וה"נ בתרומת מפשר.
אילם באמת זה אינו למשכ"ל להוכיח דמש"כ הירוש' לפי שאינו יכול להפריש מיני' ובי' בחמץ של מנה לאו משום דהוי פטור אלא שאינו ראוי להפרשה ובלא הי' לו שעת הכשר טבל מיהו הוי ואינו חשוב פטור לפיכך גם במפריש מטהור על הטמא שלא הי' לו שעת הכשר באמת בדיעבד תרומתו תרומה, ועל כל פנים איך שהי' בכונת ד' הרמב"ם בפיה"מ הלא דבריו ברור מללו לפי שהפירות אינן מקבלות טומאה במחובר לקרקע דבודאי בא להשמיענו דבבכורים ל"ש ענין שלא הי"ל שעת הכשר ובטמא גופא אם הפריש קדוש הרי מפורש בדבריו דבכורים כיון דמהני קריאת שם במחובר ולא בעי קריאת שם מחדש לכשיתלוש אף דאינו קדוש לאסור לזרים עד הבאה לחומה מ"מ חשוב הי"ל שעת הכשר כיון דחלה קריאת שם בכורים וכיון דכבר הי' לו זיקה זו בעודו במחובר לחלות הבכורים חשוב הי"ל שעה"כ גם במחובר וכן מוכח מד' הירוש' פ"ב דבכורים הלכה ג' זאת אומרת שהפירות הטמאים חייבים בבכורים ואע"ג דלגבי קדושת הגוף לאסור לזרים לא הי"ל שעת הכשר דבודאי מיירי אף שהפירות היו חוץ לחומה מ"מ חייבים בבכורים ומפרישים מטהור על הטמא (ומש"כ הרמב"ם בפ"ב מבכורים הלכה כ' יראה לי שאין מפריש בטומאה אם אין לו פירות אחרות שאין מפרישין לאיבוד היינו שאינו מחויב להפריש שילך לאיבוד אבל אם הפריש נראה דקדשי) עכ"פ כיון דמחויבין בהפרשה עכצ"ל דחשוב הי"ל שעת הכשר מצד דמהני קריאת שם גס חון לחומה ומה"ט גם במחובר הא מהני קריאת שם וכמש"כ הרמב"ם דלא משכח"ל בבכורים ל"ה לו שעה"כ כאמור וכיון שכן אם איתא דחשוב הי"ל שעה"כ מא דמהני במתנות כהונה אחרת א"כ גם באחמיץ במחובר יהי' חשוב הי"ל שעת הכשר מאי דהי' לו שעת הכשר לענין בכורים ועכצ"ל דבעינן שעת הכשר דאותו הסוג שוב ראיתי בס' שי למורא בחי' לבכורות בקונטרס רסיסי לילה שהרגיש קצת מזה.