אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לז · ה
וע"ד הוראת החת"ס בתרומה והק"ש ע"י שליח שיכולים שניהם לישאל עלי' וכת"ר פקפק בדבר שאין ראי' לזה מד' הגמ' הנה באמת סוגיא מפורשת בפסחים דמ"ו מהא דאמר התם ר"א דעובר על ב"י וב"י משום דהואיל ואי בעי מיתשיל עלי' ואם איתא הא יש לו תקנה להפריש ע"י שליח וכן יש להביא ראי' מנדרים דנ"ט דלא מוקים שהפריש התרומה פ"י שליח ואין לה מתירים וכבר הרגיש בדבר זה האחרונים יעוי' בתשו' באר יצחק חיו"ד סי' כ"ח שהאריך בזה ומהא דפסחים מוכרח שהמשלח יכול לשאל על ההקדש דאל"כ אין ביד המשלח לישאל עלי' ואינו בדין שיעבור בב"י, ומש"כ עוד לחדש שהפרשת תרומה שניטלת ע"י מחשבה שאין בזה דין מילי ומחשבה נמסרת לשליח זה אינו דהרי המהרי"ט עיקר חידוש דינו בהקדש דאינו יכול להקדיש ע"י שליח אף דאיתנייהו במחשבה ועוד מצד הסברא הוא להיפך דעל מחשבה לא שייך שליח דכבר כתבו בזה לדון בכה"ג דאין ביטול חמץ מועיל ע"י שליח לפי שהוא בלב ב"ה מוצש"ק כ"ה ניסן תרס"א ווילנא.
ע"י מחשבת השליח אינו מועיל ואף להחולקים על המהרי"ט דאפשר להקדיש ע"י שליח דבשליח ראשון מילי ממסרו וכדקיי"ל אבל מ"מ ע"י מחשבה אפשר דלא מהני ובעיקר הדבר מה שחשב מעכ"ת הפרשת תרומה לענין מילי וכ"כ הבאר יצחק הדבר דעיקר תרומה היא ע"י הפרשה ואין זה בגדר מילי ואף דמועיל ע"י מחשבה מ"מ הדבור אינו אלא ליחד הפרשת תרומה אבל עיקר התרומה היא בהפרשה ואין זה בגדר מילי מלבד מש"כ התוס' בקדושין שם דזה חשיב מעשה כמש"כ המהרי"ט א"כ בדין שיהא עושה שלית, (וכן נראה מהסוגיא דקדושין דמ"א דאין חלוק בין גירושין קדשים לתרומה דבכולהו שליח עושה שליח ועי' במקנה שם שהק' במאי דקאמר אתם גם אתם למה לי נימא דלשליח עושה שליח הוא דאתי ויעוין שם מה שתירץ) א"כ אין ראי' מהא דהאשה נותנת רשות לתרום שהיא בתורת בעה"ב אולם באמת דברי הגמרא צריכים ביאור דמאי איצטריך קרא ולביתכם שהאשה נותנת רשות לתרום דמטעם שהיא בעצמה יכולה להפריש שלא בידיעת בעלה מהאי טעמא יכולה ליתן רשות לאחר להפריש וקרא דלביתכם למ"ל אולם נראה עפ"י שנסתפק המהרי"ט ח"א ס' ק"נ באורח שהוזמן לאכול שאין לו רשות לעשות בזה דבר אחר ומירושלמי דדמאי פ"ז ה"א מבואר דהאורח יכול להפריש ועי' בעמודי אור סי' ל' שהאריך בזה והוכיח שכל שיש לו זכות אכילה אף שאינו בעליו בידו להפריש ולתקן ונראה עפ"י המבואר בירושלמי פ' התקבל שאין אדם עושה שליח פ"ד שאינו שלו וכמש"כ התוס' באיזהו נשך דבעינן שלוחו של בעל הממון וכיון שבעלים של הכרי איננה האשה רק שבידה להפריש ולתקן לפי שיש לה זכות אכילה אבל מ"מ לפשות שליח כיון שאינה הבעלים אין לה לעשות שליח ולהכי איצטריך קרא דיכולה לתת רשות לתרום דדין בעלים להאשה, ובעיקר הדין כבר הכריעו האחרונים שביד המשלח לשאול ובחלה גם האשה תוכל לשאול אלא דבנידון דידן יש להעיר דאין נשאלין אלא מדוחק