אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ל · ד
עוד אפשר לומר בשי' הרמב"ם דס"ל דאף לרבנן דר"י במחשבת הנוח מ"מ במחשב בשחיטה ע"מ לזרוק שלא במקומו חוץ לזמנו דפסול כמשכ"ל דמשינויא דר"ל כאן שנתן באמירה מוכרח דבזורק שלא במקומו ע"מ לאכול חוץ לזמנו פסיל אף דל"ש בזה מחשבת הנוח ונתבאר בטעמו של דבר משום לענין פסול פיגול פסול כמו כשלא לשמו וס"ל להרמב"ם דלהכי ל"א לר"ל גם בשוחט ע"מ לזרוק שלא במקומו דפסול כמו בשלא לשמו משום דר"ל לטעמי' דס"ל דאין מחשבין מעבודה לעבודה בשל"ש דלא ילפינן פנים מפנים. א"כ אין פסול כלל בשלא לשמה בשוחט ע"מ לזרוק, ואעפ"י דרשב"ל בזבחים די"ד ס"ל דמודה ר"ש בהולכה בחטאות הפנימיות דפסול וכדמסיק דילפינן משלא לשמו אעפ"י דפיגול הוא מעבודה לעבודה.
ע"מ לזרוק לאכול או להקטיר חוץ לזמנו ובכה"ג בשלא לשמה אין מחשבין מעבודה לעבודה ומ"מ יליף לפסול בחטאות הפנימיות ועכצ"ל דשאני פיגול שזהו עיקר בפיגול מעבודה לעבודה וכמו שפרש"י בזבחים ד"ט בד"ה אין מחשבין מעבודה לעבודה דלא ילפינן מפיגול דהתם עיקר מחשבתו בכך וזהו עיקר דין פיגול ושפיר ילפינן פסול פיגול מפסול של"ש באותה עבודה וא"כ לכאורה ה"ה בפיגול בשחיטה ע"מ לזרוק דמו למחר שלא במקומו נילף משלא לשמו, מ"מ לא דמי דשאני התם בחטאות הפנימיות דאין החסרון מצד מעשה הפיגול שהוא ככל הפיגולים בשארי הקרבנות רק גזיה"כ הוא שאין בו דין פיגול לחייב כרת ואחרינן דלפסול לא גרע משל"ש דג"כ חלוק בקרבנות דבשלמים כשר ואפ"ה בחטאת פסול וק"ו בחוץ לזמנו משא"כ בזריקה שלא במקומה דגזיה"כ הוא מצד שהזריקה שלא כתיקונה ואין בה פיגול ואמרינן דניהו דאי"ח כרת לפי שלא קרב המתיר כמצותה מ"מ פסול מיהו הוי כמו שאם הי' חושב בה של"ש וכ"ז בזריקה שלא במקומה במחשבת פיגול דמצינו כותי' בשל"ש, משא"כ במחשב בעבודה אחרת לזרוק שלא במקומו אי אפ"ל דתפסול מצד של"ש דהא לא מצינו בשל"ש מחשב בעבודה אחר לזרוק שלא במקומו לר"ל דלדידי' דאין מחשבין מעבודה לעבודה ואין החסרון מצד שהוא מעבודה לעבודה דעיקר פיגול הוא מעבודה לעבודה ורק דעכ"פ לא מצינו שיפסול אם יחשב לזרוק שלא כתיקונה בשל"ש דנימא דגם בפיגול יפסול ולהכי לר"ל שפיר מקשה דלא תפסול ג"כ ולהכי איצטריך לר"ל לתרץ הא דתני' בשוחט ע"מ לזרוק שלא במקומו למחר דפסול משום מחשבת הנוח.
וכן י"ל דהסוגי' לעיל מתני' מתרץ לכו"ע אף לר"ל משא"כ למאי דקיי"ל כריו"ח דמחשבין מעבודה לעבודה וגם בשוחט ע"מ לזרוק דמה של"ש שלא במקומו פסול ואע"ג דילפינן מפיגול מ"מ י"ל דדון מינה ואוקי באתרה כמו בדיני שלא לשמה, וביותר י"ל בשי' הרמב"ם שפסק דמחשבין מעבודה לעבודה בפט"ו מה' פסוה"מ הל' י' וז"ל שם שחטה לשמה וחשב בשעת השחיטה לזרוק דמה שלא לשמה ה"ז פסולה לפי שמחשבין מעבודה לעבודה וזאת המחשבה שחישב בשעת שחיטה הרי הוא כאילו חשב בשעת זריקה ולפיכך פסולה עכ"ל, ולא כתב הרמב"ם בטעמו דיליף פנים מפנים ורק דס"ל בטעם דמחשב בעבודה אחרת על זריקה הרי כאילו חשב בשעת זריקה ורק בפ"ב מהל' שחיטה גבי ע"ז כתב דשוחט ע"מ לזרוק דמו לע"ז פסול דילפינן מפנים משום דהתם אאפ"ל דהרי הוא כאילו חשבה בשעת זריקה דזריקה לעכו"מ אינה נאסרת ועי' בקרן אורה בזבחים ד"י שכ' מקור לד' הרמב"ם דהרי הוא כאלו חשבה בשעת זריקה מד' הירושלמי פ' תמיד נשחט דר' מנא בשם ר' יודן אמר טעמא דרי"ח דמחלק בין לשמו של"ש ובין לאוכליו כו' דס"ל כל שיבוא עבודה והוא מחשב לה היינו דיש בה ג"כ פסול מחשב מעבודה אחרת לה והוי כאילו חשב בעבודה שני' בעצמה וכל שאילו בוא בעבודה אחרת ואינו מחשב לה היינו שלא לאוכליו דליתא בזריקה אינו מחשב בעבודה לה ולפיכך שלא לאוכליו כשר יעו"ש.
ושי' הרמב"ם עפ"י הירושלמי דבשל"ש הא דמחשבין מעבודה לעבודה לאו משום דילפינן מפיגול רק דהוי כאלו חשב בעבודה שני' בזריקה עצמה א"כ מה"ט דמחשב בשחיטה לזרוק שלא במקומו של"ש דמי לחישב בזריקה שלא במקומו של"ש דפסול דבשל"ש ליכא גזיה"כ דמי שפיגולו גרם לו כו' וכיון דבשל"ש פסול ה"ה בפיגול פסול והגמ' דמקשה א"ה אפסולי נמי לא לפסול הוא עפ"י שי' הבבלי בזבחים ד"י דלריו"ח דמחשבין מעבודה לעבודה הוא משים דילפינן פנים מפנים וכיון דבפיגול בכה"ג. ע"מ לזרוק שלא במקומו אינו מפגלת א"א למילף בשל"ש אבל לשי' הרמב"ם דהא דמחשבין מעבודה לעבודה בשל"ש לאו משום דילפינן מפיגול רק דהרי הוא כמחשב בשעת זריקה ובכה"ג בשל"ש פסול וגם בפיגול פסול אפילו לרבנן דר"י דלא פסלי מחשבת הנוח ולהכי פסק בחשב בשחיטה לזרוק שלא במקומו למחר פסולה אך דקיי"ל דמחשבת הנוח לא פסלה והבן