אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן כח › ה

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כח · ה

ד

ומש"כ עמש"כ לפלפל בחולין דל"ט דגם בקדשים קלים לריוה"ג דאין הפיגול חל עד שקרבו כל מתיריו בדין שאין הבעלים יכולים לאסור משום דלאח"ש כי זכו משולחן גבוה קא זכו והעיר ע"ז מד' רש"י בב"ק דע"ו דרק לאחר זריקה והקטרת אמורין קא זכו ופיגול חל קודם הקטרה, י"ל כיון דאסור להקטיר את האמורין משום פיגול דמי לנטמא ואבדו כמש"כ האבני מילואים בסי' ד' שהביא גם מעכ"ת, ומש"כ עוד דלפמש"כ התוס' במעילה ד"ד דמשעת זריקה איגלאי מילתא למפרע שחל הפיגול בשעת המחשבה ולמפרע הוי שלו לריוה"ג עכ"ד, נראה דכיון דהפיגול א"י לחול בשעת שחיטה ורק משקרבו מתיריו למפרע דמי לדשב"ל לר"מ דנכסים שנפלו כשהוא גוסס א"י להקנות לפי שהוא לאו בר הקנאה אז וה"נ לכשיצא מרשותו א"י לחיל האיסור למפרע ורק אם חל האיסור חל למפרע אבל בזה שאינו שלו אח"כ וא"י לחול באותה שעה איך יחול למפרע.

ומש"כ לחדש וליישב קו' באופן שיצויר דאם נימא דיחול האיסור הוי שלו בכה"ג יכול לאסור עפמש"כ הרשב"א דס"ז בגנב ובגזלן שתרמו ושהקדישו דחל מצד יאוש ושה"ש משום דהקדשו וקניתו באים כאחד וה"נ אם יחול הפיגיל ויאסור הקרבן לא יהי' של גבוה דהא הזריקה מתרת הבשר א"כ אם יחול הפיגול יצא מרשות גבוה ויהי' שלו ממילא יכול לאסור ופיגולו פיגול זהו ת"ד והנה באמת ע"י זריקת פיגול אף דאינו מביא לידי מעילה בקדשים קלים כדברי רב גידל במעילה ד"ז, אבל בודאי דהוי של גבוה דהא אם עלו לא ירדו וחשוב פסולו בקדש ומש"כ דע"י הפיגול יתהוה שלו הדברים מתמיהים דהא אסור בהנאה ומצותו בשריפה ואף שאינו של גבוה ואינו שלו ג"כ א"י לאסור כדתנן בפ"ז דכלאים מעשה באחד שזרע כרמו בשביעית כו' אין אדם מקדש דבר שא"ש אלמא בשביעית דהפקר ג"כ א"י לאסור וגם באינו ברשותו א"י לאסור כמש"כ התוס' בחולין ד"מ מדריו"ח ותמהו עדרש"י עכ"פ ע"י הפיגול א"א שיתהוה שלו וכיון דלולא הפיגול הלא ע"י זריקה הוי ממון גבוה ועשה מעשה זריקה אין בידו לפגל ולאסור ממון גבוה ובפרט למש"כ גם ע"י פיגול א"י מרשות הקדש וחשיב פסולו בקדש דאם עלו לא ירדו.

ובגוף חידושו דאם ע"י האיסור יתהוה שלו ויכול לאסור כדין גנב וגזלן שתרמו והקדישו כ"כ בס' ענג יו"ט והאריך בזה בסי' נ"ט. אבל כ"ז בגנב וגזלן שיש לו כבר קנין בהגזילה מועיל שיה"ש להקנותו פ"י הגבהה הקודמת שכבר יצא מרשות הנגזל, אבל לא כאינש דעלמא שאין לו שום קנין וזכות מהיכ"ת יאסור דבר שאינו שלו, אם יצויר דע"י האיסור יתהוה שלו, וגם בגזלן יש להעיר עפמש"כ הנתיבות בסי' ש"נ דאף דתחלת השחיטה ל"מ שינוי לקנות בכך מ"מ היכא דבפורתא קמא אוסרו חשיב שנוי יעו"ש. וא"כ בחולין ד"מ בהרביצה ל"ק קוהתו"ס.

עדרש"י דבהרביצה קנאה בתתלת השחיטה אי נימא דאוסר והוי שינוי וכבר פלפלו המחברים בזה באופנים אחרים ואכמ"ל ומה שרוצה מעכ"ת לחלק דל"ש ל"ת כ"ת כיון דהתיעוב הוא רק בדם ולא בזבח זה אינו שהרי כללא כייל הרמב"ם שכל קרבן שנפסל במחשבה האוכלו לוקה משום ל"ת כ"ת וא"כ גם במחשבת הדם כן ואין חילוק בזה, ומה שהעיר בסוף דבריו דבפיגול קודם שקרבו מתיריו יש לפסול מק"ו משלמים כמו בחטאות הפנימיות לר"ש בזבחים די"ד כבר הרגיש ורמז בזה המשנה למלך שם.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה