אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן כה › י

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כה · י

ט

ולמש"כ דהא דאין משנין מקדושה לקדושה הוא מצד איסור לאו דלא יקדיש איש אותו אבל לולא גזיה"כ והאיסור לאו קרבנו הוא ובעליו הוא לשנותו לזבח אחר א"כ מתבאר יפה קושית הש"ס בב"ק דע"ג מתמורה לעדות דבאמר הרי זה תמורת עולה וחזר ואמר תמורת שלמים דבתוכ"ד דחוזר אין בו איסור לאו דלא יקדישנו דלגבי דין זה דמשנה מקדושה לקדושה תוכ"ד כדבור דמי כבכל התורה כולה, ואין לומר דשאני הקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דהא אינו חוזר מן ההקדש וקרבנו הוא אלא דאיסור לאו קא עביד וכיון דתוכ"ד כדבור דמי ויכול לחזור מקדושה לקדושה דכיון דאין איסור לאו דלא יקדישנו בתוכ"ד שוב בידו לחזור ולגבי דין זה דלאו דלא יקדישנו דמי שפיר לתוכ"ד דכל התורה כולה ולתוכ"ד דעדות דחשיב כדבור ושלא גמר הדבר וה"נ אע"ג דההקדש חל לחזור תוכ"ד מ"מ בידו לשנותו להקדש אחר ובתוכ"ד לאו דמשנה מקדושה לקדושה דתוכ"ד אין זה בכלל שינוי ושפיר משוה הש"ס לתוכ"ד דעדות.

ומיושב בזה משה"ק דמאי מק' מתמורה דלמא שאני תמורה שאינו חוזר רק מחציו, וע"כ לא מהני חזרה משום דפשטה קדושה בכולה, ולמש"כ א"ש דגם אם הוא חוזר הא לא יצאה מעולם לחולין רק שמשנה מקודש לקדש שתהי' חני' עולה וחצי' שלמים ול"ש בזה פשטה קדושה בכולה ובזה י"ל משה"ק הפנ"י בב"ק שם דמאי טעמא מק' מתמורה ולא מקשה ממשנתינו דהקדש דהאומר ולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימים דמקשה הש"ס פשיטא ומשני ר"פ לא נצרכה אלא בתוכ"ד והיא משנה הקודמת ומ"ט מק' מתמורה וביותר דהקושי' מהקדש אלימא טפי דבתמורה הא י"ל דל ק לא מהני תוכ"ד לפי דטעות תמורה הוי תמורה והא ל סוגית הש"ס בנזיר ד"ט לב"ש דטעות הקדש הוי הקדש א לא אמרינן נדרו ופתחו עמו, וא"כ הקושי' מהקדש דלא מהני לר' יוסף חזרה תוכ"ד אלימא טפי, ולמש"כ י"ל עפמש"כ התוס' בתמורה ד"י בד"ה ואזדא וא"ת כיון דאין קדושה חלה על העוברין היכי קאמר ולדה עולה והיא שלמים דברים קיימין, וי"ל דלדמים קאמר, וא"כ לבר פדא ע"כ דבקדושת דמים קמיירי והיא שלמים קדושת, הגוף ולדה עולה לדמים והנה לשנות מקדושת הגוף לקדושת דמים הא בודאי אינו בכחו וקדושת הגוף שבו להיכן הלכה וכיון דהוא קדוש קדושת מזבח איך ישנה מקדושתו לקדושת דמים ודוקא לשנותו מזבח לזבח משלמים לעולה וכיו"ב הו"א דקרבנו הוא ושלו הוא רק שאינו רשאי משום דאסור לשנותו מקדושה לקדושה, אבל להוציא מידי קדושת הגוף הא קדוה"ג שבו לא תפקע, ולהכי לא מקשה הש"ס בב"ק ממשנתינו דבהקדש דהאומר ולדה של זו עולה דהיינו מפרשים כבר פדא דולדה עולה ע"כ בקדושת דמים קא מיירי דאין קדוה"ג חלה על עוברין, וא"כ להוציא מקדוה"ג דהיא שלמים וחוזר מזה לקדושת דמים דזה אינו בידו ולהכי לא מצי לחזור תוכ"ד משום דאמירה לגבוה כמס"ל כמש"כ התוס' במנחות פ"א.

אבל מתמורה שפיר מק' הש"ס דהתם הוא מצד שאין רשאים לשנות מקדושה לקדושה משום איסור לאו דלא יקדישנו על כל משנה מקדושה לקדושה ובזה בתוכ"ד דדינו ככל התורה דתוכ"ד כדבור ובכחו לשנות מקדושה לקדושה בתוכ"ד כמשנ"ת אבל בולדה של זו עולה דלהוציא מידי קדושת הגוף לידי קדושת דמים שאינו שלו דמי כמוציא מהקדש לחולין דגם תוכ"ד א"י לחזור לפי דאמל"ג כמסירה להדיוט כאמור.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה