אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כה · ו
אלא דלפ"ז יש להקשות בהא דבב"ק דע"ב דמבואר דלרבא דס"ל מכאן ולהבא נפסל לא אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והא לשי' הראב"ד עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה הוא לדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול כמבואר בירושלמי וא"ב גם לרבא יתבטל העדות כמו בדין הזמה דאם הוזם אחד מהם בטל כל העדות גם לרבא כמבואר במשנה דמכות וראיתי בבית אפרים חחו"מ סי' נ"ז שהרגיש בזה ונדחק לחלק בין צירוף קריב ופסול ובין עדות שבטלה מקנתה בטלה כולה, אולם באמת הא דאמרינן בב"ק דלר"י תוכ"ד כד"ד הוי עדות שבטלה מקנתה בטלה כולה לאו מדין צירוף קרוב או פסול הוא דהא ר' יוסי ס"ל במכות ד"ה במשנה בד"א בד"נ אבל בדיני ממונות תתקיים העדות ולית לי' לר"י צירוף קריב או פסול בד"מ ומ"מ ס"ל דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דהוא סוג וגדר אחר באופן שנפסלו העדים ולהכי לרבא דס"ל דמכאן ולהבא הוא נפסל ובשעת הגדת עדותו לא נפסל אע"פ דנתבטל העדות דמי להכחשה ומאי דאיתכחש איתכחש ומאי דלא איתכחש לא איתכחש ורק אם נתבטל תוכ"ד כדבור דמי אע"פ שנפסלו העדים אחר כ"ד של הטביחה מ"מ תוכ"ד העדות של הגניבה לא חל כלל והוי כעדות אחת וכיון שנתבטל עדות הטביחה נתבטל ג"כ עדות הגניבה, ונסתר מחמתו מה שחי' האחרונים הנוב"י מהדו"ק חאה"ע סי' מ"ה ובתשובת רעק"א דבעדות אשה לא אמרינן עדות שבטלה מקצתה ב"כ דכיון דמדין קרוב או פסול עדותן בטילה.
והא בעדות אשה אין עדות פסול רק היכי דאיכא חשש משקר וצירוף פסול המשקר אינו מבטלו ולפמש"כ הרי מסוגיא דב"ק מבואר דלר"י דבדיני ממונות תתקיים העדות בשאר ח"מ ס"ל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אלמא אע"ג דאין צירוף קא"פ מבטל מ"מ עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דגרע מנמצא א' מהם קא"פ א"כ ה"ה בעדות אשה, ובשטתם י"ל דבקנס גם ר' יוסי מודה דנמצא א' מהם קא"פ עדותן בטלה למש"כ התוס' במכות ד"ו בטעמא דר"י דבד"מ דבשנים נמי כי נמצא א' מהם פסול אינו מבטל לגמרי את העדות דעכ"פ חייב שבועה א"כ בקנס דאין ע"א מועיל לשבועה דאין נשבעין על הקנסות דאלו הי' מודה הי' מיפטר (וכמבואר בירושלמי פ"ג דשבועות ומש"כ התוס' בב"ק דמ"א בד"ה מודה בקנס דאין סברא שלא יהא חשוב מרשיע את עצמו כונתם דאלו ל"ה חשוב מרשיע א"ע לכשהודה ממילא לכשיכחיש הי' מחויב שבועה אבל לפי האמת דזה חשוב מרשיע א"ע ליכא שבועה) דמי לד"נ ולמש"כ התוס' במכות ד"ו בעדות מיוחדת דל"ש משפט אחד משום דבד"מ מהני ע"א לחייבו שבועה א"כ בקנס בדין שלא יועיל עדות מיוחד והרי מבואר בב"ק דע"ד דדמי לד"מ ועי' בט"ז חו"מ סי' ל' ובקצוה"ח ובנתיבות שם וצ"ע.
אולם לפי המבואר בב"ק אליבא דר' יוסי דבכת אחת היינו בתוכ"ד עדותם בטלה לגמרי משמע אף לחייב את הגנב קרן והא לגבי קרן מהני ע"א לחייבו שבועה דלא מהני הודאה לפטור וממילא דלא שייך צירוף קרוב או פסול לבטל כל העדות א"כ תתקיים עדותם לחייב את הגנב קרן דבד"מ ל"א עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וצ"ל לדבריהם דטעמא דר' יוסי לאו משום עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אלא כמש"כ העמודי אור דהעדות חל אחר כ"ד וכיון שהוסיף חטא על פשע להעיד עדות שקר אף שלא נפסל תוכ"ד מ"מ מתבטל העדות והא וכשהעידו בב"א והוזמו היינו שלא נפסל תוכ"ד אבל הפדות בטילה אלא דהכחשה תחלת הזמה כש"כ השימק"ו אולם מד' הראשונים המובא כשימק"ו מבואר שזהו מטעם פדות שבטלה מקצתה (ועי' באחיעזר אה"ע סי' ה' מה שחילקתי בין ד"מ דבעי הגדה בבי"ד לאיסורים דלא בעי הגדה בבית דין ולמש"כ דלר' יוסי הא דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה לאו מדין צירוף קרוב או פסול רק שזהו גדר אחר דעדות אחת שבטלה מקצתה בטלה כולה היכא שהביטול הי' מצד פסול ועכצ"ל דנפסל רק אחר כ"ד מ"מ כיון דעדות דגניבה תוכ"ד מיתלי תלי ולא חלה כלל לפיכך נתבטלה גם העדות דטביחה. ולפמש"כ דאף דפשט השמועה בב"ק הוא מדין עדות שבטלה מקצתה ב"כ מ"מ עכצ"ל דגם עדות תוכ"ד דגניבה לא חלה רק בגמר תוכ"ד, לפיכך כשנפסלו בגמר תוכ"ד דטביחה ובטלה עדות דטביחה אמרינן בטלה כולה וגם פדות דגניבה בטלה לפי דבתוכ"ד לא חל עדיין העדות וכמש"כ, וזהו דחדית לן הש"ס דפליגי ר"י ורבנן בתוכ"ד אי כדבור דמי היינו דתוכ"ד מתלי תלי עד לאחר כ"ד לא רק שיכול לחזור מהדבור ורק דגם מתלי תלי ולא חל כלל ואם נולד איזה ביטול ע"י צירוף עדות שנפסלו אח"כ או ע"י בטול ופסול מעדות אחרת של אותם עדים בטלה כולה, ועפי"ז יובן היטב קושית הש"ס וסבר ר"י תוכ"ד כדבור דמי, היינו דמתלי תלי ולא חל כלל א"כ באמר הר"ז תמורת עולה ונמלך ואמר תמורת שלמים הר"ז תמורת עולה הרי דתמורת עולה חלה מיד, דאל"כ אמאי לא תחול תמורת שלמים. ואין לומר משום דכיון דאינו חוזר מחציו דתמורת עולה פשטה קדושה בכולה הא לא חלה כלל בתוכ"ד וכיון שנולד השתנות בדבר שנמלך ואמר שתהי' תמורת שלמים א"כ בטל ההקדש הראשון מעיקרא, ואי"ל משום דמה שאמר אח"כ תמורת שלמים ג"כ מתלי תלי ולא חלה תוכ"ד ושוב כלתה תוכ"ד מההקדש הראשון דז"א דהא בתמורת שלמים לא נולד שום השתנות בדבור הזה, והרי נתבאר דבכה"ג תוכ"ד למפרע חל, ולהכי למפרע תל תמורת שלמים בתוכ"ד של תמורת עולה שהרי לא תלה תמורת עולה כלל תוכ"ד אע"כ ס"ל לר"י, תכ"ד לאו כדיבור דמי וחל מיד ההקדש דתמורת עולה וה"ה בעדות ראוי שיחולו מיד עדותן של גניבה וזה דחדית לן הש"ס הדמיון מתוכ"ד דעדות לתמורה.