אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כה · ה
ועל כן נראה בפשט השמועה דהא דבטל עדות גניבה למפרע הוא מטעם עדות שבטלה מקצתה אע"ג דגם לרבא העדות בטל למפרע אלא שאין העדים נפסלים והשיטה מקובצת הרגיש בזה וכתב דלרבא אין הביטול והפיסול משעת העדות ובודאי דאין כונתו של השימק"ו דאין העדות מתבטלת למפרע דדבר זה לא ניתן להאמר אלא דכונתו דלאביי דס"ל דפסול למפרע שייך שפיר ענין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דנתבטלה משום פסול שנפסלו העדים וכיון שנפסלו העדים בתוכ"ד נתבטלה כל העדות כגדר נמצא אחד מן העדים קרוב או פסול וכמו שמשוה הראב"ד והרא"ש (בפ"ק דמכות סי' י"ג י"ד) גדר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה לדין קרוב או פסולה והא דאמרינן דפלגינן דבורא כשמעיד על עצמו לפי שאינו בגדר עדות כדאמרינן במקיימי דבר הכתוב מדבר ולא בעושי דבר (ועי' במחנה אפרים ה' עדות סי' ג' שכ"כ) ולפיכך מה שנתבטלה העדות והעדים נפסלו מבטל כל העדות, אבל מה שנתבטלה העדות והעדים לא נפסלו אינו מבטל כל העדות ומאי דאיתכחש איתכחש ומאי דלא איתכחש לא איתכחש (וכ"כ השימק"ו בב"ב דל"א לחלק בשם הרשב"א דבהכחשה דאינם נפסלים ל"א עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, ועי' במחנה אפרים ה' עדות ס"ו) וזה נראה בכונת רש"י דאיפסלי אגניבה משום פסול עדות דטביחה דלפי שהוא בגדר פסול מתבטלת העדות לאביי משא"כ לרבא.
וזה מוכרח בפי' דהגמ' (ופ"ע בנתיבות סי' נ"ב ובשו"ת בית אפרים חתו"מ סי' נ"ז מש"כ בזה). והנה למש"כ דהא דמתבטלת העדות משום דתכ"ד נפסלו ונתבטלה עדותם אבל אי רק נתבטלה עדותן ולא נפסלו לרבא אינה מתבטלת כל המדות, א"כ לכאורה צ"ע גם לאביי דהרי מבואר בדהג"מ דתכ"ד דטביחה לא נפסלו כמו דאמר שהעידו בב"א והוזמו, וא"כ לכשהוזמו על הטביחה נפסלו אחר שיעור תכ"ד וכבר כלה אז שיעור דתכ"ד דגניבה וניהו דתכ"ד כדיבור דמי, אבל כיון דאין העדים נפסלים רק בגמר תכ"ד דטביחה ואין זה שיעור תוכ"ד דגניבה ניהו דעדותן מתבטלת משעת הגדה מ"מ כיון שאין זה בשיעור דתכ"ד, א"כ דמי לרבא דס"ל מכאן ולהבא הוא נפסל ומ"מ אינה מתבטלת כל העדות וכמש"כ וראיתי שהשי"מ הרגיש בזה, ונראה דבזה צדקה הנחת העמו"א שאין העדות חלה רק בגמר תוכ"ד ולפיכך גם עדות דגניבה לא חלה רק לגמר דתכ"ד וע"כ לכשנפסלו אח"כ בעדות דטביחה בגמר דתוכ"ד דטביחה נתבטלה העדות דטביחה ונפסלו העדים תכ"ד עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וניהו שאין עדות העדים חלה רק אחר כ"ד ועדותם מתלי תלי לפי שיכולים לחזור, מ"מ אם נפסלו תכ"ד ע"י עבירה אינה מתבטלת העדות דהא בשפה שיצהה העדות מפיהם כשרים היו ולהכי כשהעידו על הגניבה והטביחה בב"א והוזמו חל עדותן דטביחה משום שלא נפסלו ע"י הזמת הגניבה לפי שהיו יכולים לחזור ובשעה שיצאה עדות הטביחה מפיהם כשרים הם אף שתוכ"ד דטביחה נפסלו ע"י הזמת הגניבה אינו פועל זה לבלי להניח שתחול עדות דטביחה.
אבל לענין פדות שבטלה מקצתה בטלה כולה דדמי לדין קרוב או פסול דתוכ"ד של עדות הפסול מבטל עדות הכשרים ולהכי כשהוזמו על הטביחה בתוכ"ד של הגניבה כיון דעדות דגניבה מתלי תלי עד גמר תוכ"ד והתחלת עדות הטביחה וכשנפסל בעדות דטביחה הוי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אף דהפסול דטביחה נגמרת אחר כ"ד של גניבה. בדעת הראב"ד בפ"ב מהל' עדות הל' ג' דבתוכ"ד מודה להרמב"ם דאם הוזמו העדים מקצתן דבטל כל העדות והוא מדין קרוב או פסול כיון דעד זומם למפרע הוא נפסל והא לפי המבואר בתוס' כתובות דל"ג ד"ה ניתר דנראה מדבריהם שאם יש הרבה כתי עדים וכל כת וכת העידו תוכ"ד של ראשון, וכולה אף כת ראשונה יכולים לחזור מעדותן תכ"ד של האחרונים כמו בב' עדים יכול הא' לחזור תכ"ד של השני.
וא"כ אם הוזמו עדות כת הראשונה ונפסלו למפרע מ"מ עדיין לא נפסלו באותה שעה כיון שהיו יכולים לחזור עד אחר כ"ד של אחרונים. וכמבואר בסוגין דכשהעידו על הגניבה והטביחה בב"א והוזמו שלא נפסלו בעדות הטביחה אף שהוזמו על הגניבה לפי שיכולים לחזור ולמש"כ א"ש דכיון דגם עדות הכשרים מתלי תלי מתבטל מדין קריב או פסול כמו שמשיה הרחב"ד בדין פלגינן דבורא דבקרובים לא פלגינן דבורא ודין אחד להם, א"כ מה"ט גם בדין קרוב או פסול חף שנפסל אח"כ בתכ"ד של עדות הכשרים, מ"מ כיון דעדית הפסול בטל ונפסל בתוכ"ד בטל גם עדות הכשרים.
אע"ג דבעדות כשרים שנפסלו תוכ"ד לא נתבטלו העדות למפרע מ"מ בצירוף מיבטל עדית הכשרים מדין נמצא ח' מהם קא"פ דהא בכ"מ צירוף הפסילים בתוכם של הכשרים מבטל עדות הכשרים דמעיקרא וה"נ אם נפסלו בתוכ"ד של הכשרים אף דהפסול חל אחר כ"ד מ"מ הא עדות הכשרים חלה ג"כ אחר כ"ד יש בזה דין נמצא החד מהם קא"פ כדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כילה. אולם בפשוטו לק"מ קושיית בעהמ"ח דברי משפט דבב"ק הא מוכח דלר' יוסי אי תוכ"ד כדבור דמי מתבטל כל העדות מטעם עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. והא דאמרו לכשהעידו בב"א והוזמו כ' השימק"ו בשם תוספת הרא"ש דתוכ"ד גורם להכשיר העדות כיון שיכולים לחזור ולא הוי פסולים ואם הוזמו אח"כ משלמים דהכחשה תחלת הזמה, אבל העדות מתבטל כמו בהוזמו על הטביחה יעו"ש וא"כ א"ש דברי הראב"ד דאף דכת ראשונה היו יכולים לחזור תוכ"ד של כת האחרונה נתבטל עדותם מטעם עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וראיתי בס' אמרי בינה חחו"מ סי' י"ז שהרגיש בזה, וגם תמה שם על דברי זקינו הגאון דהא מבואר במכות ד"ו אמר רבא והוא שהעידו כולם בתוכ"ד ופירשו בתוס' דוקא אדין דעדים זוממים בהא דוקא כי העידו כולם בתוכ"ד דזה הוי עדות אחת דכיון דלא העידו אמת לא התחיל עדותן רק כשהעידו בבי"ד ואמאי נתבטל כל העדות לרבא דס"ל מכאן ולהבא נפסל והא בשעה שהעידו לא הי' פסול ולמה לא יתקיימו עדותן של הכת השני' ועכצ"ל אף דלא נפסלו אלא מכאן ולהבא מ"מ כיון דנצטרפו יחד בהגדתן תוכ"ד ומקצתן רואין אלו את אלו ואיירי באופן דכת שני' אינה מכחשת או שרק מקצת ראו אלו את אלו וכמש"כ הריטב"א שם והוי ככת אחת ובטל העדות לגמרי וא"כ א"ש ד' הראב"ד דאע"פ דנפסלו אחר כ"ד מ"מ מתבטל ע"י הזמה אם העידו תוכ"ד זהו ת"ד.
ואם כי שאין הכרח כ"כ ממה שאמר רבא והוא שהעידו כולן תוכ"ד דאפ"ל דוקא על הדין דעד שיזומו כולם קאי דתוכ"ד מצטרפים לעדות אחת. אבל לענין דין הזמה אם הוזם אחד מהם לרבא אפשר דלא נתבטל כל העדות כיון דמכאן ולהבא הוא נפסל אבל מלשון המשנה במכות שם בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת ואם לאו הרי אלו שפי עדיות לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין והשני' פטורה, ומשמע דברישא היכא שנצטרפו בראי' והוי עדות אחת בטל ולהבא בטל העדות ומה"ט גם במאה בכה"ג בטל העדות וא"ש ד' הראב"ד דאם הגידו תוכ"ד נתבטל העדות אף הראשונים נפסלו אחר כ"ד.