אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כא · ב
אולם לשי' הר"ן והרא"ש דמפרשים הסוגיא דנדרים דפ"ג למ"ד מיגז גייז ומפרשים ג"כ בנזיר טמא וצ"ל גם לדבריהם הא דאינו מביא ראי' מנזיר דכ"ד ודכ"ח דאין קרבן לחצי נזירות דבודאי בקרבן טהרה אין נזירות לחצאין, אולם הסוגי' מוכיח דגם בנזיר טמא הוי חצי נזירות דמה שמביא קרבן טמא הוא להכשיר כדי שיותחל אח"כ נזירות טהרה וכיון שמפיר ואין עוד נזירות טהרה אין גם קרבן טומאה דאין נזירות לחצאין וסוגי' דנזיר דכ"ד ס"ל דכיון דנתחייב הקרבן ע"י טומאתו חשוב נזירות שלם ולפי"ז הסוגיות סתרי אהדדי, ונראה לדבריהם בישוב סתירת הסוגיות דהא דמשני הגמ' בחרצנים וזג דאין נזירות לחצאין דוקא למ"ד דמיפר למתענה ואינו מיפר לשאינו מתענה, אבל למ"ד דמיפר לשאינו מתענה ג"כ הרי מועיל הפרה גם לחרצנים וזג וטומאת מת, וממילא דמיפר גם על חיוב קרבנות טהרה שהקרבנות ג"כ חלק מן הנזירות ומועיל הפרה על זה ואין צ"ל דאין נזירות לחצאין, ויתבאר בזה דהג"מ אין נזירות לחצאין אבל יש קרבן לחצי נזירות כיון דאינו מיפר לשאינו מתענה ואינו מועיל הפרה לגבי הקרבנות שאינו מתענה והו"א שיש קרבנות ומשני אין קרבן לחצי נזירות דגם זהו חלק מן הנזירות וגם בנזיר טמא הוי חצי נזירות ואין נזירות לחצאין, וכ"ז למ"ד שאינו מיפר לשאינו מתענה אבל למ"ד דמיפר לשאינו מתענה א"כ מועיל הפרה גם לענין הקרבנות ואין צ"ל דאין נזירות לחצאין דהפרה חלה על כל החיובים שלהבא וגם על הקרבנות, ולפ"ז י"ל דהסוגיא דנזיר אזלא למ"ד דמיפר לשאינו מתענה ג"כ ומועיל הפרה על הכל ובנזירות טהרה כיון שמיפר אין עוד קרבנות כמבואר במשנתינו דכ"ד ודכ"ח, אבל בנזיר טמא כיון דהפרה מיגז גייז ואם שתתה יין סופגת את הארבעים, וכמ"כ אם נטמאה בטומאת מת כמו דחייבת מלקות כן חייבת בקרבן על מה שנטמאת לשעבר דהא מיגז גייז כיון דלא אמרינן אין נזירות לחצאין, אלא דהפרה מועלת ג"כ לגבי קרבנות זהו על הקרבנות שנתחייבה מחמת נזירות טהרה וקבלת הנזירות אבל קרבן טומאה שנתחייבה מחמת שנטמאת חייבת כמו שחייבת במלקות ולהכי למ"ד מיגז גייז מביאה קרבנות טומאה וא"ש.