אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כ · ג
ומש"כ מעכ"ת בדברות שניות להעיר על דברי דא"א לצמצם שיהי' נזיר בלי הפסק דהא אי מופלא הסל"א דאורייתא נזירות האב נפקע משבא לכלל מופלא, בפשוטו י"ל דמשכח"ל כשמקבל עליו נזירות מיד בכניסת ליל שנת י"ג או מיד לכשהגיע לכלל הפלאה ובדהתו"ס נזיר ד"ל בד"ה הניחא נראה דאע"ג דאין האב יכול להדיר את בנו בנזיר מופלא מ"מ לא פקע עד שיביא ב"ש אולם מד' הר"ת נראה דזהו למ"ד מופלא הסל"א דרבנן אבל למ"ד דאורייתא לא נפקע ופי' בהג"ה שם, אולם לשי' הרמב"ם שפסק דמופלא הסל"א דאורייתא והאב מדיר את בנו בנזיר עד שיהי' איש א"ש בפשיטות דבשעה שהוא מופלא יכול לקבל נזירות על עצמו לכשיכלה נזירות האב ולפ"ז ילה"ר מד' הירוש' לשיטת הרמב"ם ואיפשר דגם לשי' התוס' דמתבטל הנזירות לכשיגדל מ"מ במדירו מרחם שאני כמו נזיר שמואל דהוי נזיר עולם ואין לו הפסק ואסור לטמא למתים, והנה כת"ר תמה עדהר"מ שפסק דמופלא הסל"א דאורייתא ופסק כרבי דהאב מדיר את בנו בנזיר עד שיביא ב"ש וזהו סותר לסוגי' דנזיר דמבואר דלמ"ד מופלא הסל"א דאורייתא מדיר את בנו בנזיר עד שיגיע לעונת נדרים כבר התפלא על זה הלח"מ שם בפ"ב מהל' נזירות הלכה י"ג, ולכאורה אפ"ל דחילי' דהרמב"ם מהסוגי' דנדה דמ"ו דריו"ח ור"ל ס"ל מופלא הסל"א דאורייתא ולא אקשי תלמודא ממחלוקת דרבי וריבר"י בנזיר דהא ע"כ אליבא דריו"ח ור"ל ס"ל לרבי דמופלא הסל"א לאו דאורייתא וגם בנדה מקשה מברייתא ולא משני הא מני רבי היא ועי' בשיטה מקובצת לנזיר שם ולד' הרמב"ם אפ"ל דס"ל דע"כ גם סוגי' דנדה ס"ל דאין הכרח מהא דרבי ואע"ג דמופלא הסל"א דאורייתא מ"מ אי הלכה היא בנזיר דהאב מדיר את בנו כן היא הלכה דמדיר עד שיביא ב"ש ואף דלר"ל דס"ל כדי לחנכו במצות ל"ש זה צ"ל לר"ל דפליגי אי הלכה היא בנזיר ורבי ס"ל דהלכה היא וריב"י ס"ל כדי לחנכו במצות כדהוי בפי למימר בנזיר ומה"ט הכריע לפסוק כסתמא דתלמודא דנדה, ומה שנ"ל בישוב קי' הלח"מ דהר"מ לשי' אזיל ודבריו מאירים דהא הרמב"ם כ' בפי"א מהל' נדרים הל' ג' דאחר הזמן הזה שנמצא הבן י"ג שנה ויום א' והבת י"ב שנה ויום א' אעפ"י שאמרו אין אנו יודעים לשם מי נדרנו דבריהם קיימים והקדישן הקדש ונדריהן נדרים ואעפ"י של"ה ב' שערות ובהל' ד' כתב וזו היא עונת נדרים האמורה בכל מקום הואיל והגיעו לשני הגדולים נדריהם קימין אעפ"י של"ה סימנים ועדיין לא נעשו גדולים לכ"ד ודבר זה מד"ת שהמופלא הסל"א הקדישו ונדרו נדר פ"כ וכן הוא ד' הטוש"ע בסי' רל"ג עי' בש"ך שם והמל"מ תמה ע"ז מהש"ס דנדה מ"ה מ"ו אי דלא אתי ב"ש קטן הוא דמבואר היפוך ד' הרמב"ם (ופי' בביאור הגר"א יו"ד סי' רל"ג) ולא ראה שכבר קדמהו הסמ"ג לאוין רמ"ב בהל' נדרים שתמה כן ע"ד הבה"ג שדעתו כד' הרמב"ם יעוי"ש וע' בש"ש ש"ה פי"א מש"כ לישב דתלוי אי תו"ז כלפני זמן או כלאחר זמן עיי"ש ופי' בקהלת יעקב להאלגזי אות מ' מה שהאריך בזה דרבא ורב המנונא פליגי בזה ורבא לשיטתו בפ' התקבל דעונת נדרים היינו בן י"ג ולא הביא ב"ש נדרו נדר אע"פ שאינו יודע להפלות כמש''כ הבה"ג יעוי"ש.
ולדעתי אפ"ל דט' הרמב"ם שמצא לחדש מין מופלא הסל"א שאף שא"י להפלות נדריו קיימים הוא דלמדס"ל דמופלא הסמל"א מה"ת וילפינן מאיש כי יפליא ובקראי מצינו איש כי יפליא בפ' בחקותי ואיש כי ידור נדר בפ' מטות (ועי' בנזיר דס"ב דאיש כי יפליא דפ' נשא איצטריך לעכו"ם ואחרי דידעינן מאיש כי יפליא דמופלא הסל"א מדאורייתא ידעינן דאיש דנדרים אף סמוך לאיש חשוב איש וע' רש"י נדה מ"ו סוף העמוד בד"ה ולא יחל ומופלא סמוך לאיש בכלל איש וסמך לי' ולא יחל דברו עכ"ל ומב' קראי ילפינן ב' מיני מופלא הסל"א מופלא הסמוך בזמן ומופלא הסמוך לב"ש כשהגיע לכלל שנים ול"ה ב' שפרות ומוקמינן איש כי יפליא במופלא הסל"א בשנים ובעי כי יפליא שיהי' יודע להפלות מקרא כי ידור נדר דאיש קרוי סמוך לאיש (דלמעט קטן לא איצטריך איש דכבר ידעינן מאיש כי יפליא) ילפינן מופלא הסל"א שהוא סמוך להבאת ב"ש, וכבר הגיע לשני הגדלות ולרבות באם שהוא יודע להפלות לא איצטריך דהא ידעינן מקו"ח ממופלא הסל"א שלא הגיע לכלל שנים ג"כ וע"כ דאף אם א"י להפלות נדרו נדר ומה"ט לא כתיב גבי' איש כי ידור נדר כי יפליא והוא טעם נכון מה שראו הבה"ג והרמב"ם לחדש מין מופלא הסל"א שאף שא"י לשם מי נדר נדרו קיים. אולם כ"ז אי מופלא סל"א מה"ת ומצינו החילוק בקראי כאמור אבל למ"ד דמופלא הסל"א מדרבנן וראו חכמים לתקן שיהי' נדר קטן היודע להפלות נדר קיים אין מקום לחלק בין קטן שלא הגיע לכלל שניו או של"ה ב"ש דעדיין קטן הוא ואם אינו יודע להפלות במה כחו גדול מקטן שלא הגיע לשנים ועפ"ז יתישב קו' הגמ' בנדה דמ"ה ממשנתנו אי דלא אתי ב"ש קטן הוא דהא לעיל מיני' קאמר אלו דברי רבי כו' ואתי מתניתין כרבי ובחיר דכ"ט מבואר דס"ל לרבי דמופלא הסל"א לאו דאורייתא ולדידי' אף אם הגיע לכלל שני הגדלות אי דלא אתי ב"ש קטן הוא ובעינן שיהי' יודע להפלות וקו' הש"ס מברייתא דאיש כי יפליא לנדור נדר דבן י"ג שנה ויום א' אעפ"י שא"י להפלות דבריו קיימים אי דלא אתי ב"ש קטן הוא יתפרש הכא דע"כ כונת הברייתא דאיש לא בעי הפלאה דכי יפליא ומופלא לא בעי איש ומיני' נשמע דהאיש יחולק מכי יפליא וע"כ דלא מוקמינן לאיש בסמוך לאיש, אלא הקרוי איש בכה"ת כולה וגם למלקות אתרבי ואי דלא אתי ב"ש קטן הוא הא מי שהגיע לכלל שנים ול"ה ב"ש מקרא דאיש כי ידור נדר איתרבי דלא כתיב בי' הפלאה כחש"ל או די"ל דר"ז המקשה ס"ל דמופלא הסל"א לאו דאורייתא ולדידי' אין לחלק ודרשת המקרא אסמכתא כמבואר שם למדס"ל מופלא הסל"א לאו דאורייתא, ועי' בתו"כ פ' בחקותי דיליף גזי"ש. מה איש האמור בפ' בחקותי כי יפליא אף איש האמור בפ' מטות כי יפליא ולשי' הרמב"ם פירושו דאיש כי ידור נדר מיירי ג"כ בסמוך לאיש היינו שלא הביא ב"ש וע"ע בספרי פ' נשא (שו"מ בעצי לבונה ביו"ד סי' רל"ג בשם ש"ב שהרגיש במקצת הדברים שכתבתי) עכ"פ מבואר שי' הרמב"ם דאי מופלא הסל"א מה"ת כשהוא בן י"ג ול"ה ב"ש נדרו קיים אעפ"י שא"י לשם מי נדר וזו היא עונת נדרים האמורה בכל מקום כמש"ל לשון הר"מ וכמו שמפרש הבה"ג עונת נדרים בגיטין בפ' התקבל ולפ"ז מה שאמר ר"י בר"י בנזיר עד שיגיע לעונת נדרים, וכאב מדיר את בני, לפי פי' הרמב"ם עונת נדרים קרוי בן י"ג של"ה ב"ש דלא בעי הפלאה וס"ל לר"י בר"י דבשעה שהוא מופלא של"ה לכלל שני גדלות אף דמה"ת נדרו קיים מ"מ כיון דבעי הפלאה לא יצא מרשות אב ואף שיודע להפלות מ"מ אין שם גדול עליו דהא גדול לא בעי תנאי הפלאה ורבי דס"ל עד שיביא ב"ש אף שהגיע לשני גדלות מ"מ הנהו קטן דהא ס"ל מופלא הסל"א לאו דאורייתא והרמב"ם שפ' דמופלא הסל"א מדאורייתא כריו"ח ור"ל בנדה פסק באמת כר' יוסי דהאב מדיר את בנו עד שיגיע לעונת נדרים ובדקדוק כ' הר"מ בפ"ב מה"נ ועד מתי יש לו להדירו פד שינדיל ויעשה איש עכ"ל, ולא הזכיר עד שיביא ב"ש כדברי רבי הוא הדבר אשר דברתי דהרמב"ם פ' כר"י והכונה שיעשה איש הוא איש לנדרים התלוי בשנים דאז לא בעי הפלאה ויצא מרשות אביו (וזהו דלא כמש"כ הכ"מ שם בפירוש ד' הרמב"ם עד שיגדל ואשה איש היינו ב' שערות) ולדעת הרמב"ם צ"ל בסוגי' דנזיר שם לימא הני תנאי כהני תנאי דתניא מעשה בר' חנינא כו' ור' יוסף אומר לידע אם הגיע לעונת נדרים כו' ומבואר שם בדהג"מ דקאי בשנת הפלאה ויקשה לר' יוסי בר"י ג"כ לא יתבטל הנזירות כל זמן שצריך הפלאה ולא הגיע לכלל שנת י"ג משום דקאי אליבא דהאיבע"א דלכו"ע ס"ל דמופלא הסל"א מדרבנן והא דקאמר ריבר"י עד שיגיע לעונת נדרים היינו משנעשה מופלא דלמ"ד מופלא הסל"א דרבנן אין חילוק בין י"ב ובין י"ג שלא הביא ב"ש וכן צ"ל לדהתו"ס שם בד"ל בד"ה הניחא לפי' ר"ת דאינו נתבטל הנזירות דגם לריבר"י מופלא הסל"א מדרבנן (ולריו"ח ור"ל דס"ל מופלא הסל"א דאורייתא צ"ל בפירוש דברי ר' יוסי לידע אם הגיע לעונת נדרים שלא ידעו מספר שנותיו ודרשו