אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן י › י

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן י · י

ט

ולדינא בנידון האו"ה באיסורים שאינם שוים בטעם בלאו אחד שכ' דאינם מצטרפים לאסור את הקדירה ותמהו עליו האחרונים בזה נראה דלא מיבעי לשי' הראב"ד בפי"ד מהל' מאכ"א דאפילו בעין אינם מצטרפים למלקות בלאו בחד אם אין הטעמים שוים ומדמה לתערובות בתבלין דגם בשם אחד בעינן מיני מתיקה כדחזקי' כמבואר בירושלמי ואינו מחלק בין בעין ובין בתערובות וכל שאינם שוים בטעמם אינו אוסר וזהו כד' האו"ה אלא אפילו לשי' הרמב"ם דס"ל דבבעין מצטרף בלאו אחד מ"מ י"ל דכל שאינו נרגש הטעם כיון שאין הטעמים שוים אינו אוסר, ובתבלין בעכצ"ל דנרגש התיבול אע"פ שאינם שוים בטעמם אבל היכא שאינו נותן טעם מפני שינוי הטעמים איך יצטרפו לאסור, ובהגהות יד אברהם יו"ד סי' צ"ח תמה על דברי האו"ה מהא דקתני שנים או שלשה שמות ממין אחד או ב' מינים משם אחד אסור ומצטרפים זע"ז וכיון דמצטרף לאיסור ולמלקות אי אפשר שיתבטל, ולק"מ דהא חזקי' מוקי לה במיני מתיקה דוקא דשוים בטעמם ומצטרפים וגם להרמב"ם שלא הביא הא דחזקי' אפשר דתבלין דכרפס הנם שוים בטעמם ועכ"פ התיבול נרגש ולהכי מצטרפים, אבל בנידן האו"ה כיון שאינו נרגש הטעם אף באיסור מלאו אחד בטל מן התורה וגם מדרבנן י"ל דלא החמירו ולא דמי למב"מ דגזרו שמא יבשל בשאינו מינו ויתן טעם אבל בשא"מ כיון דבטעם ל"ש צירוף ואינו נרגש לא גזרו וממילא נתבטל ועי' בתשו' אבני מלואים סי' ד' מה שתירץ קו' הפרמ"ג על האו"ה מבב"ח יעוי"ש, ומה שתמה ביד אברהם שם מלשון הרע"ב בפ"ג דערלה דערלה מעלה את הכלאים והערלה דהיינו שאין איסורן משם אחד כמו ערלה ונ"ר דאי איסורן משם אחד אי אפשר שיבטל קצתו לקצתו י"ל דכונתו ביבש ביבש ולהכי בשם אחד אאפ"ל שיבטל קצתו לקצתו ומצטרפים זע"ז משא"כ היכא דתלוי בנתינת טעם י"ל דכל שאינו נרגש הטעם מותר כמש"כ האו"ה, ובב' איסורים משני לאוין היכא דשוים בטעמם אע"פ דאין מצטרפים למלקות מ"מ לקדירה אוסר כיון דנרגש הטעם כמש"כ התוס' דמפרשים ב' שמות ב' איסורים לאסור את הקדירה, וגם לשי' רש"י והרמב"ם דמפרשים ב' שמות מאיסור אחד מ"מ אוסר כמו שמבואר ברמב"ם בפט"ז מה' מאכ"א הל' י"ג שאור של כה"כ ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה ולא בזה כדי לחמץ כו' וכן תבלין של תרומה וכה"כ כו' אותה קדירה אסורה לישראל דהלכה כחכמים דכל שיש בהם כדי לתבל אוסר אפילו ב' איסורים אלא דבשאור ותבלין הם שוים בשמא ובטעמא.

אבל בשני מינים וב' איסורים אע"פ ששוים בטעם כמיני מתיקה למאי דקיי"ל כרבא דבתר שמא אזלינן הלא בדין שלא יאסרו. אלא די"ל דדוקא בהנך דלטעמא עבידי דהא דאינו בטל לשי' האו"ה אאמד"ר בעינן צירוף מין במינו אבל בפחות מששים משני מינים ושני איסורים השוים בטעמם כיון דנרגש הטעם ואסור מן התורה מצטרפים לאסור, אולם לד' הפר"ח גם מילתא דלטעמא עבידי אינו בטל מן התורה, אלא די"ל דקושיית הגמ' לרבא האי שמא לחוד והאי שמא לחוד קאי על יבש ביבש שאינו נרגש הטעם אבל היכא שנרגש הטעם מצטרפים לאסור דבכה"ג גם לרבא דאזיל בתר שמא בשא"מ אוסר בנ"ט כמש"כ הש"ך בסי' צ"ח לחלוק על הרמ"א כמש"ל אבל מד' התוס' והראשונים שאינם מפרשים כן נראה דלרבא בכה"ג אינם מצטרפים לאסור ורק היכא שנו"ט בעצמו בקדירה אוסר ואזלינן בתר טעמא משא"כ היכא שאין בו כד לתבל רק על יד צירוף כיון דלא שר בשמא למאי דקי"ל כרבא בדין שלא יאסור

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה