אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן י · ג
והרמב"ם בפ"ד מהל' מאכ"א הל' ו' כתב יראה לי שכל החייב בתרומות ומעשרות מצטרפות לכזית בטבל מפני שהוא שם אחד הא למה זה דומה לנבלת השור ונבלת השה והצבי שהן מצטרפין לכזית כמו שבארנו והראב"ד כ' על זה בעינן טעמן שוין כדאמרינן בעלמא ג' שמות והם מין אחד שלשה מינים והם שם אחד אסור ומצטרפין ובירושלמי ניחא ג' שמות והם מין אחד ג' מינין והם שם אחד אמר חזקי' במיני מתיקה אלמא אפילו באיסור אחד דהיינו שם אחד בעינן טעם אחד והני שבעה מיני טבל לאו חד טעמא נינהו עכ"ל והרדב"ז כ' לתרץ דלפ"מ דמשני בע"ז דס"ו ורבא אמר ל"ק הא מני ר"מ היא כו' וכפרש"י אע"ג דלא שוי לא בשמא ולא בטעמא הא אמר דמצטרפין ודחזקי' ליתא וזה דעת רבינו כו' ולכאורה ד' הרדב"ז תמוהים דהא לשי' רש"י דוקא אליבא דר"מ לא בעינן שוי לא בשמא ולא בטעמא אבל אליבא דרבנן אפילו באיסור אחד בעינן שוי בטעמא דהא רש"י מפרש שני שמות באיסור אחד ואפ"ה בעינן מיני מתיקה א"כ למאי דקיי"ל דלא כר"מ הא בעינן שיהי' שוים בטעמם כמש"כ הראב"ד אבל באמת ד' הרמב"ם פשוטים דאפילו לשי' התוס' דגם לר"מ בעינן שוים בטעמם כדחזקי' הוא בתערובות בתבשיל אבל כשהאיסורים בעין מצטרפין שני איסורים חצי זית מזה וחצי זית מזה לחייב אפילו אינם שוים במתיקה כמש"כ התוס' משום כיון דלר"מ עובר על כל האיסורים בלאו דלא תאכל כל תועבה והרי הם לאו אחד מצטרפין למלקות אפילו אינם שוים בשמא ובטעמא ומיני' דלרבנן בלאו אחד ממש כמו בנבלה או בטבל מינים שונים מצטרפין לכזית אף שאינם שוים בשמא ובטעמא דלרבנן בלאו אחד כמו לר"מ בשני לאוין ומאי דמתמה הראב"ד דהא מירושלמי מוכח דאפילו באיסור אחד דהיינו שם אחד בעינן טעם אחד שאני בתבלין דהוא בא בתערובות ולא בטיל אפילו ביותר מששים שאינו נו"ט רק שמתבל וע"כ מקשה הירושלמי דג' מינים והם שם אחד אמאי מתבל כיון דאין בכל אחד המינים שיעור כדי לתבל וממילא בטל ואמאי יצטרפו לאסור כיון שהם ב' מינים מיוחדים ואינם טעם אחד מהכ"ת יצטרפו ומשני חזקי' במיני מתיקה כיון דכולם באו למתק להכי מצטרפין לאסור הקדירה אבל באם שאין טעמיהם שוה והם מינים מפורדים מתבטלים וכל זה בדין תערובות בתבלין בעינן שיהיו שוים בטעמם אפילו באיסור אחד אבל היכא שהאיסורים הם בעין בלי תערובות מה לי אם שוים בטעמם או אינם שוים בטעמם כיון דהם מלאו אחד מהיכי תיתי לא יצטרפו למלקוח.