אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן טו · ו
וע"ד השאלה מהתערובות בבית המטבחים ספק טריפה משומן הדרא דכנתא בשומן כשירות יש לצדד להקל עפ"י מש"כ הנוב"י מהדו"ק ח' יו"ד סי' ל"ג שצדד דבספק טרפה יש להכשיר בחתיכה חי' וגדולה אף בחהר"ל יעוי"ש ובשומן הנפרד מן המעיים דל"ה חתיכה הר"ל ורק יש בזה חומרת הגאונים (הרשב"א) במקולין והא חומרת הרשב"א המובא בסי' ק"י אינו אלא לשי' זו דבחתיכה חי' הוי ג"כ חהר"ל דלשי' המחבר בסי' ק"א לפי דעה הראשונה ל"ש חי' לא כלל וכבר העיר מזה בפרמ"ג ובתרעק"א סי' ק"י וא"כ נהי שחשש המחבר בסי' ק"י לחומרת הרשב"א לפי הך שיטה עכ"פ לא עדיף חומרת מקולין מחהר"ל שמקיל הנוב"י בספק טרפה בחתיכה חי' ול"ש הגירה שיקילו בחהר"ל בספק טרפה דגם בחהר"ל מקולין בספק טרפה.
עוד יש להפיר לפ"מ שנראה מד' הט"ז והש"ך בס' ק"י וכן פ' במנחת יעקב הובא בפרמ"ג שם דדוקא היכא דאיכא בזה תערובות חהר"ל איכא גדרה דמקילין שיטעו אבל היכא דליכא תערובות חהר"ל לא גזרינן יעוי"ש א"כ בנד"ד שלא הי' כאן רק תערובות הכנתא ולא שום תערובות אחר ולא הוי רק תערובות חתיכה שא"ר להתכבד בזה ליכא כאן גזרה דמקולין ואף שהפנים מאירות חולק ע"ז מובא בפמ"ג שם מכל מקום יש להקל בחומרא דמקולין שאין לזה מקור ושורש בגמ' ובגוף הדבר אי זה חשוב מקולין הנני מסופק דניהו דבשו"ע מבואר מקולין פי' בית מטבחיים היינו לפי שהי' נהוג ששם קונים בשר ושם שוחטים וכנהוג כן גם עכשו בערים הקטנות אבל בכרכים שבית המטבחיים הוא מקום שחיטה והמקולין הוא מקום מכירת הבשר וניהו דגם בבית המטבחים באים איזה יחידים לקנות חלקים גדולים אבל שם אין קונים רבים ורחוק הדבר מלטעות [ובפרט שיש שם ממונים הרושמים והמשגיחים אשר יורו וירשמו להבדיל בין המותר והאסור וגם לכשיהי' תערובות על פי רוב ידעו להבדיל והא ע"כ החשש הוא רק אחרי שיהי' הידיעה מהתערובות דבלא נודע התערובות מותר מה שפירש מקודם] ויש מקום לומר דלא דמי מקום בית המטבחיים למקים המקולין כמו שכתבתי ויש לומר על חומרת הרשב"א הבו לה דלא להוסיף עלה, וע"ד מה שכתב הרמ"א דספק חהר"ל אזלינן לקולא שהביא מה שתמה המנחת יעקב דהא הוי ס' חסרון ידיעה הי' נ"ל דבחתיכה הר"ל בעינן שיהי' ראוי' באמת בתורת ודאי אבל מה שהוא ספק אצל בנ"א אם ראוי' להתכבד שרוב אינם מכבדים בו ולא מחתי נפשייהו לספיקא ולפי"ז ממילא הוי אי"ר להתכבד ובזה מיושב מה שתמה ע"ד הרמ"א שפסק בחתיכה חי' וגדולה כשי' הראשונים דחשוב ראוי' להתכבד נראה דהא התם פליגי בסברא לפי שהוא מחוסר תקון דבודאי אינם מכבדים בחתיכה חי' אלא לפי שראויה לבשלה ולתקנה חשוב ראוי' להתכבד ולא אזלינן בתר עכשיו וע"כ החמיר בזה מספיקא דדינא משא"כ בספק אם החתיכה בעצמה ראוי' להתכבד ממילא אינם מתכבדים בה בפועל וחשוב כאי"ר להתכבד, ומש"כ מעכת"ר על חשש מקולין שצוה לערב השומן ברוב לדעתי על חשש הרשב"א במקולין אינו מועיל תערובות דהא בלא"ה יש בזה תערובות איסור ומה"ת בטל ברוב אלא דגזרו שמא יקילו בחהר"ל והא בודאי חהר"ל לא יועיל רוב לבטל כדין חהר"ל שאינה בטלה ואם נימא דאסור בלי תערובות משום מקולין הלא אסור לבטל איסור לכתחלה אפילו באיסור של דבריהם כמבואר בסי' צ"ט, ומשה"ק מעכ"ת בשי' הרשב"א, דס"ל דבחתיכה חי' ל"ה ר"ל ובטל דמ"מ אם חזר ובישלו תהי' חו"נ דהא לאחר הבישול הוי ר"ל כשי' הרשב"א בתערובית מין במינו יבש ביבש דאם חזר ובשלן אסור כמובא שי' בשו"ע ססי' קדם, ומה שתי' כת"ר דגם בחתיכה חי' אינו מתיר הרשב"א רק לאכלן בזאח"ז כמו דס"ל להרשב"א בתערובות חד בתרי ביבש זהו תו"ד ואין זה מספיק כלל דלפי קושייתו דתהי' חו"ר ותהי' אסור כדין חתהר"ל דלא בטיל אפילו באלף א"כ מה יועיל מה שיאכלן בזאח"ז סו"ס.
הוי חרה"ל אחר הבישול ולא בטיל ותהי' חו"נ, אולם לדעתי א"ש בפשיטות ולק"מ דבאמת גם הרשב"א מודה באיסור דרבנן דאינו חזר ונעור ועי' בבאורי הגר"א סי' צ"ט ס"ק ט"ו שהאריך בזה (ובפרט באיסור האיסר יותר מכדי נו"ט כמו איסור דאפילו באלף לא בטיל)