אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן טו › ג

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן טו · ג

ב

והמחוור בזה דבאמת מוכרח מד' הגמ' סברא זו דמדרבנן אסור מיהו משום תערובות איסור ואינו ראוי לאכילה בפועל לא עדיף משחט לזקן וחולה שאי"ר לאכילה כיון דסוף סוף אי אפשר לקיים איש לפי אכלו ואע"ג דבדף ס"ט מחלק הש"ס בהזאה דגברי חזי שאני התם דהוי איסור מצד אחר דיומא קא גרים ואילו היזה בדיעבד הוי ראוי לאכילה משא"כ היכא דהפסח מצד עצמו אסור באכילה מיהו מדרבנן ודברי התוס' בפסחים דס"ב בד"ה כי לרב חסדא כתבו לכו"ע אף לרב דס"ל כר"נ דאכילת פסחים לא מעכבא ואף בנטמא הבשר יזרוק הדם וכמו שהרגיש בזה מעכת"ר שי', ואולי יש להוסיף ולחדש דכיון שאי"ר לאכילה מצד תערובות איסור של בע"מ ממילא נפסלים מה"ת משום פסול דהיסח הדעת דמשמרת תרומותי בקדשים בעי שימור.

ויעוי' בירשולמי סוף פסחים למה הפסח אחר חצות מטמא את הידים מפני היסח הדעת ובפ"מ שם כיון דמדרבנן אסור באכילה אחר חצות ממילא מסיח דעתו ממנו ואינו שומרו וגזרו בי רבנן טומאה ובפסחים דל"ד בגדולי תרומה ששתלן טהורין מלטמא ואסורין באכילה למ"ד היסה"ד פסול הגוף ואע"ג דבשארי איסורי דרבנן כמו שמנו של גיד נראה דאינו אסור אלא מדרבנן ולא נפסל מצד היסח הדעת מן התורה יעוי' בחולין דצ"א ובפירש"י שם נראה עפמש"כ התוס' בחגיגה דכ"א בשם הר"ר אלחנן דכל היכא שאינו בידו ל"ש היסה"ד אבל פסח אחר חצות שבא על ידי פשיעתו הוי היסה"ד וה"נ בתערובות שבא בפשיעתו אולם יש לחלק מד' הירוש' דמסיח דעתו בשעה שאין לו עוד אוכלין אע"פ שבידו הוא משא"כ בתערובות של עורות ל"ש זה ובמק"א הארכתי בזה בענין היסה"ד (עי' בסי' א') והעיקר בזה כמש"כ בתחלה כיון דאי"ר לאכילה מדרבנן הוי כשוחט לזקן וחולה

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה