אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ח · ה
ויש מקום ספק לפ"ז במליקה לר"מ בזבחים דס"ט דמטהר מליקת טריפה מידי נבילה בטריפה דנקובת הושט אי מטהר והנה למיד דאין עיקור סימנים במליקה בזה בודאי תטהר מליקה מידי טריפתה דהא מה שמתנבלת בנקו"ה אחר שחיטה הוא לפי שאין שחיטה מועלת בושט נקוב והא במליקה אין פסולי שחיטה וכמו בעיקור סימנים אין מונע מליקתה ה"ה הנקב אינו מונע מלטהר שחיטתה אלא גם אם יש עיקור סימנים במליקה ומ"מ בנקו"ה כיון דהא דאין שחיטה מועלת הוא לפי שאין ושט נקוב מטהר מידי נבילה ולפ"ז במליקה בעולת העוף למאי דמשני רבא בחולין ד"כ דמשום מצות הבדלה הוא וא"כ מה בכך דהושט נקוב דהא כבר מתה ע"י שדרה ומפרקת ורוב בשר ומליקתה זהו שחיטתה ורק משום מצות הבדלה מבדיל הסימנים לשחיטה והא כבר הועילה מליקת השדרה ומפרקת ורוב בשר וכ"ז אם נימא דמשום דבסימן נקוב אין בו דין שחיטה לפיכך הוי נבילה אחר שחיטתה משא"כ אם נימא דהא דנקורה הוי נבילה לפי שאין שחיטת טריפה מטהרת טריפת סימנים א"כ ה"ה במליקה אינו בדין שתטהר טריפת הסימנים דלא עדיף מליקה משחיטה וכמו דשחיטה אינה מטהרת טריפת הסימנים ה"נ המליקה אלא דכ"ז אם ניחא דחתיכת הסימנים הוא משום מצות הבדלה אבל למאי דמסיק דחותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר וחתיכת הסימנים ישנו לפ"ז ג"כ בתורת מליקה א"כ י"ל דגם בושט נקוב אין דין מליקה כמו דאין בו דין שחיטה] וכן יש להסתפק לפ"ז בעג"ע למאי דמיבעי הירוש' בסוטה אי עריפתה מטהר טריפתה בנקו"ה דאם נימא דבושט נקוב ליכא שחיטה והא בעג"ע אין בה שחיטת הסימנים משח"כ אם נימא דבטריפת הסימנים אין שחיטה מועלת לטהר מידי נבילה י"ל דעריפה לא עדיפא משחיטה וכן יש לעורר בשעיר המשתלח טריפה אי נימא דדחיתו לצוק מטהר מידי נבילה דה"נ בטריפת הסימנים וכ"נ מדהגמ' יומא דס"ד דדחיתו לצוק זהו שחיטתו וחייב משום אוא"ב והוי מחו"ז אלמא דאע"פ דנפסל משום מחו"ז מ"מ אמרינן דדחיתו לצוק זהו שחיטתו וה"נ בטריפה ומדהגמ' גופא אין ראי' כ"כ דלהכי אי"ק דמחו"ז פסול אבל לפי האמת דפסול אין זה שחיטה אבל מדהר"מ מבואר דחייב וה"נ בטריפה ויש לחלק די"ל דתלוי בדין חליקת טריפה] כיין שא"נ לשחיטת הסימנים ונראה לד' הבה"ג בשמוטה ל"ה טריפה רק שאי"ר לשחיטה בעג"ע כשירה דא"ל שחיטה חלא פריפה והא טריפה לא הוי ואף דכפרה כתיב בה כקדשים היינו לענין טריפות חבל שמוטה שתלוי בשחיטה וכיון דעג"ע א"צ שחיטה אלא עריפה מה בכך דהוי שמוטה ובזה י"ל קו' הלח"מ ע"ד הש"ס בחולין ד"ט דיליף בשה"מ דטריפה. פסול מטעם שאין הגורל קובע ולא סגי בקרא דיעמד חי דנפ"מ בשמוטה ולפי המסקנא אם נשמט לאחר הגרלה לבה"ג כשירה.
י' ובעיקר הספק נראה דממקומו הוא מוכרע דבהא דמשני הגמ' בחולין דל"ב אלא אמר רבא אלו אסורות קתני יש מהם נבילות ויש מהם טריפות ופירש"י כגון נקובת הושט ופסו"ה לכאורה צ"ע מנ"ל לרש"י לחדש דגם נקו"ה הוי נבילה דמפסו"ה אין ראי' שאין לו סימן להתיר משא"כ נקו"ה דראוי לשחיטת הושט ברובו וראיתי בביה"ל שכ' לפרש דמדתני אלו טריפות בבהמה נקו"ה ופסו"ה וניקב קרום של מוח כו' הרי מוכרח דנקו"ה הוי נבילה דאל"כ פתח בטריפה דנקובת הושט ואח"כ נבילה דפסו"ה ואח"כ טריפות דניקב קרום של מוח והלב וה"ל להתחיל מנבילה דפסו"ה ואח"כ ליתני סדרא דטריפות ומזה מוכרח לרבא דנקו"ה דמי לפסו"ה דאיתרע מקום שחיטה דידהו והוי נבילה, ולפ"ז הרי דמשנתנו בדנ"ו תני ואלו טריפות בעוף ניקב הושט ונפסק הגרגרת כו' וקשה ג"כ ורמינהו כו' וצ"ל כשינויא דרבא יש מהם נבילות א"כ מסדר המשנה דמסדר בעוף כמו בבהמה הרי מוכרח דנקו"ה הוי נבילה דאל"כ דנקו"ה יש לו תקנה בעוף בשחיטת הקנה הו"ל למיתני פסו"ה וליתני נקו"ה בהדי טריפות דעוף ואין לומר דלהכי יש מהם נבילות דהא הם שחט את הושט מתחילה בנקו"ה הוי נבילה ולהכי תני לה בהדי דפסו"ה דא"כ גם בבהמה משכח"ל דהוי נבילה כגון ששחט במקום החתך ובמקום נקב דלכו"ע חין השחיטה מטהרת וכמוש"כ באות ג' בשם הג' רעק"א ומנ"ל דגם אם שחט שלא במקום נקב הוי נבילה ובעכצ"ל דמדקתני בין הנבילות כפסו"ה סתמא הוי נבילה בכל אנפי ח"כ בעוף נמי מדקתני סתמא בכל אנפי הוי נבילה אף בשחט הגרגרת.