אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ח · ד
ולמש"כ יש לומר ולהסביר ביותר הטעם דלא מהני שחיטה בנקו"ה לטהר מידי נבילה משום דבעינן שיהי' כל הסימן ראוי לשחיטה וכיון דבמקום הנקב לכו"ע הוי נבילה משום דיצא חיותו ברוב קודם גמר השחיטה שוב נפסל כל הושט לשחיטה ואם ניחא כן א"כ גם בנסתם ע"י קרום מ"מ כיון דאותו מקום אי"ר לשחיטה שוב כל הושט אי"ר לשחיטה ולא נטהר מידי נבילה ויעוי' בתבו"ש סי' י"ג ס"ק ט"ז בולד ולד של ב"פ דבעינן שיהי' כל הסימן ראוי לשחיטה. ועפי"ז נראה להסביר מה שחידשו האחרונים דניקב הושט כעד מה ששחט לא הוי רק טריפה ולא נבילה כלשון התוס' בחולין ד"ח בד"ה והאיכא ובשו"ע סי' כ"ו משום דכיון דכבר שחט באותו חלק הושט לא בעינן עוד בו שיהי' ראוי לשחיטה והוי רק טריפה כשאר טריפות כאלו נקבו המעיים לפני גמר השחיטה דהוי טריפה ולא נבילה.
ועפ"ז י"ל ג"כ ד' התוספתא שהביא הגרעק"א דניקב בושט שחיטתו מטהרתו דמיירי באופן שניקב כנגד מה ששחט כבר] ויש לי מקום עיון לדון להיפוך במה שנסתפק הפרח"ג בניקב קרום אחד ונתרפא ואח"כ ניקב הקרום השני בושט דבכה"ג שלא הגיע לשיעור טריפות מהני סתימה דמ"מ ניהו דטריפה לא הוי אבל אותו מקום אינו ראוי לשחיטה דל"ה ושט רק קרום אחר ואותו קרום שעל הנקב אינו מצטרף לשיעור שחיטה ומה"ט כל הושט אי"ר לשחיטה אם לא דנימא כיון דהוא בריא הוי זה גוף הושט, ועפ"ז יש לעורר בדי התבו"ש סי' מ"ו שהקשה להרמב"ם דס"ל דסתימת בשר באבר אחר מהני א"כ בושט שניקב נגד הבשר מהני סתימת הבשר שכנגדו דהוי סתימה דחעיקרא וא"כ אמאי בישב לה קוץ בושט הו"ל להכשיר במקום הדבוק בבשר ובזה היה לו להושט להיות גם בדיקה מבחוץ לראות אם הבשר שלם כנגדו ולכאורה כראה דע"כ לא מהני סתימה רק לטריפה אבל להרמב"ם הא נקו"ה נבילה אלא דלפ"ז לשי' הראשונים דנקו"ה הוי טריפה מחיים הרי מוכח דלא מהני סתימה ולמשנ"ת נראה ניהו דהוי סתימה לטריפות שיכול לחיות בכה"ג אבל הא הבשר והעור שמבחוץ אין זה גוף הושט ואיך יוכשר שחיטתו כיון דבושט נקוב הא לרש"י ל"מ שחיטה וא"כ מה יועיל השחיטה שמבחוץ סוף סוף הא הושט נקוב ובכה"ג יהי' דמי לשמוטה לבה"ג דמחיים אין זה טריפה דהא הוי סתימה ומ"מ אין שחיטה מועלת בו אולם אם נימא דהא דל"מ שחיטת ושט נקוב לטהר מידי נבילה דדוקא שחיטת טריפה מאבר אחר מהני אבל טריפת הסימנים אינה נטהרת ע"י שחיטה א"כ בכה"ג שנסתם הקרום ע"י בשר ועור ואין כאן טריפה כלל שוב הוי שחיטה כשירה ומותרת רק אם ישחוט במקום הסתימה כיון דבעינן שישחוט בהושט וכיון שהבשר הסותם אין זה גוף הושט א"כ אזיל חיותי' לפני שחיטת הרוב אבל אם ישחוט במקום אחר למטה שפיר מהני השחיטה כדין כל שחיטה כשירה, אך לפי"ז יחודש בנקו"ה בעוף שהי' סתימה דמעיקרא מעור ובשר בזה מהני שחיטת הקנה ממנפ"ש דאם נימא הטעם דבטריפת הסימנים לא ילפינן ממקצת בהמה שאינה מטמאה שחיטתה מטהרת טריפתה הרי כיון דהוי' סתימה דמעיקרא לא נטרפה כלל והוי שחיטת בהמה כשרה ואם נאמר משום דושט נקוב אינו ראוי לשחיטה או כפי ההסבר דבעינן שיהיו כל הושט ראוי לשחיטה א"כ עכ"פ הקנה ראוי לשחיטה ומהני שחיטה הקנה ומד' הרמב"ם שכ' דאין הבדל בין בהמה ועוף אין רא' לשיטתו דס"ל דהוי נבילה מחיים ולדידי' אין לנו הכרח כלל לדין דושט נקוב אי"ר לשחיטה מן ההלכה והא דאינו סותם הבשר משום דבנבילה ל"ה סתימה ולפ"ז באופן שנסתפק הפרמ"ג שניקב קרום אחד נסתם ואח"כ ניקב הקרום השני ראוי לשחיטה ג"כ כיון שהיא כשרה] אבל לדידן אם נימא דסתימת הבשר הוי סתימה לענין טריפות רק דמ"מ אין זה ושט ראוי לשחיטה ולפ"ז בעוף מהני שפיר שחיטת הקנה כאמור.