אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ח · ג
ויש מקום ספק לפ"ז בנקובת הושט שעלה בו קרום ונסתם דכל קרום שעלה מחמת מכה אינו קרום ואין טריפה חוזרת להכשירה דמ"מ כיון דנקו"ה הוי רק טריפה ומה שמתנבלת ע"י שחיטה הוא משום דההלכה דבושט נקוב לא מהני שחיטה וי"ל דלענין זה לא הוי ושט נקוב דהא נסתם הנקב ויש בו שחיטה והוי רק טריפה ולא נבילה אבל אם נימא דהא דנקו"ה לא מהני שחיטה משום דשחיטה אינה מטהרת טריפה בסימנים וא"כ כיון דטריפה אי"ח להכשירה והוי טריפה מחמת סימנים לא מהני שחיטתה לטהרה מידי נבילה ומדהר"מ בפ"ג מהל"ש הלכה כ"א דמבואר דגם בעלה קרום הוי נבילה אין ראי' דלשיטתו נקו"ה נבילה מחיים והקרום כמי שאינו והא דלא משני בחולין דל"ב דמתניתין דאלו טריפות מיירי בעלה קרום ונסתם משום דבגרגרת שנפסק ברובו בודאי לא מהני סתימה כיון שנפסק ברובו ואין לו מתיר לשחיטה והי' בו שיעור שחיטה בפסול בכה"ג לא מהני הסתימה להכשירו ורק בנקובת הושט שיש לו רוב הסימן להכשר שחיטה וההלכה דבושט נקוב לא מהני שחיטה, י"ל דנסתם מהני.
ועפי"ז לפי הך צד דמהני סתימה לענין זה יתיישב מה שהקשיתי בילדותי בב"ק דע"ז לדברי ר"ש המוכר את הטריפה מהו לפי שאינו בטביחה והא גם לרבנן איכא נפ"מ בנקו"ה לשי' רש"י דאין שחיסתו מטהרתו והוי כנוחר ומעקר דפטור מדו"ה אי איתא במכירה ולשי' הרמב"ם דס"ל דנקו"ה הוי נבילה מחיים א"ש דא"כ הוי כמתה ול"ש בו דו"ה בנבילה מחיים אבל לשי' רש"י דהוי טריפה א"כ גם לרבנן איכא נפ"מ אי איתא במכירה כיון דליתא בטביחה לכו"ע ומנאתי אח"כ בחמדת שלמה שהעיר מזה. ולמש"כ י"ל דדוקא טריפה שאינה חוזרת להכשירה חשוב ליתא בטביחה לר"ש דששא"ר לא שחה שחיטה משא"כ לרבנן דנקו"ה איתא בטביחה לכשיתרפא מבחוך ויסתם הנקב ואז תועיל השחיטה לטהר מידי נבילה ובמקום שנסתם הנקב י"ל דאין זה מקום שחיטה דניהו שעלה בו קרום אבל אין זה ושט, ולפ"מ שנודד הגאון רעק"א בחי' ליו"ד סי' כ"ז דאם השלים הרוב במקום הנקב דפסיק לחיותי' קודם גמר שחיטה בכה"ג לכו"ע הוי נבילה וזהו דלא כמש"כ המהרש"א בבכורות ד"כ דנקו"ה שחיטתו מטהרתו דהא התם במקום נקב קא שחיט ולדבריו צ"ל דהוי כחצי קנה פגום דמשלים לרוב להכשירה וה"נ חצי ושש פגום משלים הרוב לטהר מידי נבילה אבל מצד הסברא נראה דל"מ בזה השלמת הרוב דדוקא בח"ק פגום דכשר והלכה הי' דרובו של אחד כמוהו בע"כ השלמת הרוב הוי כרוב משא"כ בושט דעכ"פ נקובת משהו טריפה ואף דרובו של אחד כמוהו היינו רוב בשחיטה דהא ההלכה היה להתיר באכילה ולא לטהר מידי נבילה בהשלמת הרוב דאל"כ ל"ל קרא דוכי ימות מן הבהמה דמקצת בהמה אינה מטמאה וזהו טריפה ששחטה דהא מהשלמת שיעור שחיטה ידעינן ששחיטת טריפה מטהר מידי נבילה אלא דהלל"מ על שיעור שחיטה להתיר באכילה וא"כ צריך שיעור רוב בשחיטה ולפ"ז י"ל דבעלה בו קרום ונסתם דסוף סוף אין זה ושט רק קרום אחר ואותו מקום אינו מצורף לשחיטה ואם ישחוט בו נמצא נקו"ה קודם לשחיטה וגם קודם שיגמור רוב שחיטה יהי' פסוקת הושט ברובו דהוי נבילה לכו"ע אלא דאכתי איתנייהו בטביחה במקום אחר למטה