אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ח · ב
והנה מה שהביא הברי"א מד' הרמב"ם נראה דאין ראי' דהרמב"ם לשיטתו דס"ל דנקו"ה הוי נבילה מחיים וא"כ ע"כ אין הטעם משום שאי"ר לשחיטה דהא מה"ט בהשמוטה לבה"ג לא הוי טרפה ג"כ וחלבה מותר דנקובת הושט הוי טריפה רק דאם נשחטה הוי נבילה שאין שחיטה מועלת בנקובת הושט בזה יש מקום לספיקת דרק בבהמה לא מהני שחיטה לפי שאין כאן מכשיר כלל אבל בעוף הרי נשאר הגרגרת ובזה י"ל ג"כ מאי דמבואר באשכול מהל' שחיטה דגם בעוף נקו"ה נבילה ולא מהני שחיטת הקנה משום דס"ל כשי' הרמב"ם דנקו"ה נבילה מחיים אבל לשי' החולקים ע"ד הר"מ דל"ה נבילה מחיים מהני שחיטת הקנה וכן כ' באמת הג' מוהר"מ בנעט בשו"ת הר המור לדינא [ורק לד' הש"ך בנקוה"ש לפי שי' הרמב"ם ג"כ דוקא לאחר שחיטה נבילה יהי' מד' הרמב"ם ראי' גם מה שהביא ראי' משמוטה י"ל דאין ראי' שכן הל"מ בשמוטה שאינה מועלת שחיטה גם השני ודוקא בשמוטה הוי הלכה כן אבל לא בטריפה אחרת שאירע בהסימן והרי כן נראה ממשנה דל"ב דשחט את הושט ופסק הגרגרת או שפסק הגרגרת ואח"כ שחט את הושט דרע"ק ס"ל דטריפה והי' ס"ל דמועיל שחיטת הסימן השני לטהרה מידי נבילה אע"ג שאין הסימן השני ראוי לשחיטה וניהו דחזר רע"ק דהוי נבילה דצריך ב' סימנים בבהמה אבל מ"מ בזה דבעינן שיהי' ב' סימנים ראוים לשחיטה אין הכרח לזה דרע"ק חזר בו, ובספר הרגיש בזה ועפ"ז נסתפק ג"כ בספק מושכל הא דנקובת אחר השחיטה לפרש"י אם הוא משום דכן בא בבלכה דאע"ג דידעינן דטריפה שנשחטה טהורה מקרא מ"מ זה או דנאמר דההלכה בא דלא נאמר תורת שחיטה רק בסימן שלם וכשר ולא בנקוב ולפ"ז יש לומר דבעוף אם שאין תורת שחיטה על הושט נקוב מ"מ יכול להיות נשחט ע"י הקנה שיטהרו מידי נבילה ואעפי"כ בפסו"ה אי הוי טריפה לא מהני שחיטת הושט משום דכשנפסק הגרגרת ברובו הרי נעשה בו מעשה שחיטה שלימה ואם הי' נעשית כשיעור זו בשחיטה כשרה היתה שחיטה א"כ האיך יועיל שחיטת הושט דשני שחיטות בעוף לא מצינו ואם נשחט סימן אחד בפסול הרי ודאי לא מהני שחיטת השני בהכשר אבל בנקובת הושט שאין כאן שיעור שחיטה שפיר מהני שחיטת הסימן השני.