אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ו · ו
ובגוף דברי התוס' דמעילה דט"ז דלוי ס"ל דשאני נבילה דגלי בו קרא דחל על חלב ולהכי חל על טמאה ק"ל מחולין דק"א אר"י א"ר האוכל גיד הנשה של נבילה ר"מ מחייב שתים וחכ"א אינו חייב אלא אחת ומודים חכמים לר"מ באוכל גיה"נ של עולה ושור הנסקל דחייב שתים ומאן האי תנא דאיסור כולל באיסור חע"א ל"ל ואיסור חמור אית לי' ריוה"ג כו' והא ללוי נבלה חלה על טמאה כמו שחל על חלב א"כ אמאי לא ילקה ג"כ משום נבילה בגיה"נ ואמאי לא יחול איסור נבילה על גיד כמו שחל על חלב ובזה לא יועיל ג"כ תי' השער המלך שכ' דדוקא למאן דלית לי' איסור כולל אפשר למילף מנבילה על חלב משא"כ למאן דאי"ל איסור כולל אין למילף מנבילה על חלב דלהכי חל דהוי כולל והא לחכמים דר"מ ריוה"ג לית לי' איסור כולל [יעוי' בשעה"מ שם שהקשה מריוה"ג מפ' כל הבשר דקי"ד כנ"ל אך משם אינו מוכרח כמו שרמז השעה"מ] וא"כ כמו שחל נבילה על חלב למה לא יחול על גיה"נ ג"כ וניהו דרב לטעמי' דפליג על לוי אבל הא רב ברייתא תני וקשה ללוי ובפרט דלריוה"ג בדין שנילף דיחול נבילה על גיד כמו שחל על חלב ואין לחלק דשאני חלב שהותר מכללו כדקאמר בחולין דקי"ג ואידך אחלב הוא דחייל דהותר מכללו דהא ריוה"ג בפסחים דכ"ב לא ס"ל דחלב הותר מכללו דאנן בבהמה קיימא ויעוי' בחולין דק"כ בד"ה חלב ובכ"ז אמרה תורה דחל נבילה על חלב מהכ"ת לא יחול גם על גיד וגם אין לומר דלריוה"ג דס"ל אין בגידין בנו"ט ואסור בהנאה כדמוכח בפסחים הוי נבילה קל על חמור יעוי' בטעה"מ בפ"ד מהל' מאכ"א דהא בסוגין דקאמר דהאוכל גיה"נ של עולה הוי איסור חמור משום דאסור בהנאה ע"כ ס"ל דגיה"נ מותר בהנאה דאל"כ אין זה חמור ובע"כ הטעם דיליף קו"ח מחלב ולא חשיב לחלב הותר מכללו א"כ כמו שחל נבילה על חלב מאותו טעם יחול על גיד דהא לענין היתר הנאה ג"כ יליף מקו"ח מחלב ולכאורה נראה דריוה"ג בע"כ לית לי' הא דאמרה תורה יבוא איסור נבילה ויחול על איסור חלב לפמשה"ק האו"ח למאי דאמר ביומא דל"ו דלריוה"ג לאו דנבילה לא הוי לאו מעליא ואין לוקין עליו א"כ למאי אמרה תורה דיחול איסור נבילה על חלב דהא לענין איסור בלא"ה חל לקברו בין רשעים גמורים ומלקות ליכא בנבילה א"כ למאי נפ"מ ואם נימא דלית לי' א"ש.
אך באמת זה אינו דהא מהך סוגיין דחולין גופא דקאמר מאן חכמים דפליגי על ר"מ ריוה"ג מוכח דעל נבילה לוקין דאל"כ אף אי אית לי' איסור כולל ג"כ אין לוקין על נבילה ואין לומר דלר' ירמי' ביומא ל"ו באמת הא דאין לוקין בגיה"נ דנבילה הוא משום דהוי לאו הנל"ע וכן יפרש ג"כ לוי במעילה דמה"ט אין לוקין על נבילה לפי דלא הוי לאו מעליא וזה אינו דא"כ ליפלגי בנבילה דעלמא אי לוקין עליו ומאי שנא גיה"נ דנקט ולכאורה הי' נראה לישב למש"כ רש"י במעילה די"ז דחייב משום בל תשקצו על נבילה יעו"ש והרמב"ן בסה"מ בשרש תשיעי הקשה מחולין דק"ג דלילקי משים בל תשקצו וכן קשה מפסחים דמ"ז והרמב"ן כ' דהוי לאו שבכללות דאין לוקין עליו ויעוי' ברמב"ם סוף הל' מאכ"א ובטו"ז סוס"י קט"ז ולפ"ז י"ל דר' ירמי' דס"ל דלאו דנבילה לריוה"ג הוי כלאו הנל"ע ואין לוקין עליו ס"ל כמ"ד דלאו שבכללות לוקין עליו ולהכי א"ש הברייתא דחולין דק"ג דלוקה לריוה"ג באוכל נבילה משום דלאו דבל תשקצו דלא הו' ניתק לעשה ובזה י"ל גם ללוי דאע"פ דגלי קרא דנבילה חל על חלב היינו משום לאו דנבילה דכתיב גבי' ולהכי חל על טמאים, אבל משום בל תשקצו אינו לוקה משום דאין איסור בל תשקצו חל על איסור טמאה וה"ה בגיה"נ להכי אינו חייב משום בל תשקצו על גיה"נ של נבילה ואינו חייב אלא אחת אלא דפשטות הסוגי' אינו נראה כן ועוד נראה דהא דס"ל לריוה"ג דעל נבילה אין לוקין עליו לפי דהוי כלאו הנל"ע דלגר אשר בשעריך כו' ולפ"מ דמבואר בפסחים דכ"ג דלריוה"ג כשהותרה נבילה היא וחלבה וגידה לא הותרו וא"כ אין החלב והגיד בכלל העשה וע"כ לוקין על לאו דנבילה של חלב וגיד ולהכי ס"ל לריוה"ג דעל גיד של נבילה היו לוקין משום נבילה רק משום דאין איסור חל על איסור וקושית האו"ח לק"מ לפ"ז דלהכי אמרה פורה דיבוא איסור נבילה ויחול על איסור חלב דעל חלב נבילה שפיר לוקין גם לריוה"ג דלא הוי לאו הנל"ע דל"ה בכלל לגר אשר בשעריך וא"כ אי נימא דס"ל דלאו שבכללות לוקין עליו ילקה ג"כ משום בל תשקצו ובאמת י"ל דרק בנבילה שמטמא איכא בל תשקצו וזהו החילוק שבין נבילה וטריפה דבטריפה ליכא משום בל תשקצו לפי שאינו מטמא ולפ"ז בחלב וגיה"נ שאינו מטמא כמבואר בחולין דע"ז ובר"פ העור והרוטב בנבלתה ולא בעצמית ועור וגידין ואפילו למ"ד יש בגידין בנ"ט אינו מטמא האוכלו אינו עובר משום בל תשקצו ויתישב קו' הרמב"ן מחולין דק"ג וכן יתישב הא דפסחים דמ"ז דאין בגיד וחלב משום בל תשקצו אלא דלא ניח"ל להרמב"ן לחלק בזה דהא בל תשקצו איכא גם בשארי שרצים שאינם מטמאים ומה"ט גם בנבילה שאינה מסמא ילקה משום בל תשקצו ועכצ"ל משום דהוי לאו שבכללות ונראה לישב דהא לריוה"ג דס"ל דחלבה וגידה לא הותרו והא ס"ל דיש בגידים בנ"ט מדלוקה בגיד של עולה ושוה"נ ואמאי לא הוי גיד בכלל היתר נבילה דהא בפסחים דכ"ב הא תלי' אי יש בגידין בנ"ט וצ"ל דאף דס"ל יש בגידין בנ"ט מ"מ לא הותר בכלל נבילה משום דס"ל אין איסור חע"א ואין כאן איסור נבילה דנימא שיהי בכלל ההיתר וכה"ג כ' השעה"מ בהל' מאכ"א והכו"פ.
או די"ל עפי"ד השעה"מ בשיטת הרמב"ם דאע"ג דאין בגידין בנ"ט מ"מ חייב משום נבילה לפי דמיגו דחייב על גיה"נ אחשבי' וחייב ג"כ על נבילה ולהכי לוקה גם על גיד של עולה ומאי דאמר הגמ' דלמ"ד אין בגידין בנ"ט אין הגידין בכלל ההיתר דנבילה אע"פ דמ"מ חייב משום נבילה מצד מיגו דהגמ' קאי לר"ש דס"ל אין איסור חע"א ואין כאן איסור נבילה אבל הרמב"ם שפ' דאיחע"א בכולל וחייב משום נבילה הוי בכלל ההיתר ובזה תירצו מש"פ הרמב"ם דאין בגידין בנ"ט וגיה"נ מותר בהנאה יעוי"ש וה"נ לריוה"ג י"ל דאע"ג דס"ל אין בגידין בנ"ט, מ"מ חייב משום מיגו ואפ"ה לא הוי בכלל ההיתר משום דכיון דאין איסור חל על איסור אין כאן חיוב נבילה כלל ועפ"ז יתישב משה"ק ללוי איך יפרנס הברייתא דגיה"נ של נבילה מ"ט לא יחול נבילה על גיה"נ כמו שחל על חלב ולפמש"כ י"ל דדוקא על חלב הוא דחל לפי שע"י הוספת נבילה יתחייב במלקות דנבילה דהא איסורא איכא בלאו הכי דגם באין איסור חע"א איסורא איכא וכל החידוש הוא מה שאמרה תורה שחל נבילה על חלב למלקות אבל בגיה"נ דהא דל"ה בכלל ההיתר דנבילה הוא משום דאין איסור נבילה חל על גיד אבל א"נ שיחול הדר דינא דהוי בכלל ההיתר דנבילה והוי לאו הנל"ע ולא דמי לנבילה שיחודש חיוב מלקות דנבילה על חלב ועל טמאה וא"ש, עוד אפ"ל בישוב הקושי' ללוי מגיה"ק דלוי ס"ל כריוה"ג בפסחים דכ"ג דלא חשיב חלב הותר מכללו לחד לישנא ובזה פליגי בחולין דק"ב במיחול איסור טריפה אאיסור אבר קא מפלגי סו' מידי דהוה אחלב ואידך שאני חלב דהותר מכללו אבל להחולק על ריוה"ג גם ללוי אין ללמוד סמאה מחלב ולפ"ז צ"ל דמאי דקאמר שם דק"א מאן תנא דפליג על ר"מ ריוה"ג היינו דבדין איסור כולל ס"ל כותי' אבל בסברא דחלב הותר מכללו לא ס"ל כותי' ובלא"ה צ"ל כן לאידך לישנא בפסחים דלריוה"ג גיה"נ אסור בהנאה ובחולין, ע"כ ס"ל דגיה"נ מותר בהנאה מדמודה בעולה ובשור הנסקל ויתיישב ג"כ הקו' לר"י מיומא דל"ו דלריוה"ג אין לוקין בלאו דנבילה דלא אתי כריוה"ג ובזה י"ל ג"כ קו' השעה"מ מהא דר' יהודה בנבילת עוף טמא דאינו מטמא בביה"ב משים דאין איסור חע"א דר' יהודה ס"ל דחלב חשוב הותר מכללו וע"כ אין ללמוד מחלב על טמאה.