אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ו · ה
ויותר נראה בשי' התוס' דלהכי איסור נבילה חל על איסור טריפה משום דנבילה וטריפה זהו מין איסור אחד וטריפה אתחלתא דנבילה וכמש"פ הרמב"ם פ"ד מהל' מאכ"א הל' י"ז דחצי זית טריפה וחצי זית נבילה מצטרפין הואיל וטריפה תחלת נבילה יעוי"ש. ועי' בחי' הרמב"ן חולין דל"ז שכ"כ דנבלה וטרפה ומסוכנת כולן איסור אחד הן ואין לך טרפה שאין איסור נבלה חל עליה, ומקור דהר"מ דנבילה וטריפה מצטרפים יעוי' בשאלות ותשובות הנספחות לאבני מלואים בסי' ד' שהביא ד' הספרי בפ' ראה לא תאכל כל נבלה אין לי אלא נבילה טריפה מנין ת"ל כל נבילה היינו דמכל נבלה מרבה דטריפה הו"ל תחלת נבילה יעוי"ש וכ"ה בירושלמי בפ"ו דנזיר אזהרה לאוכל נבילות מנין ת"ל לא תאכלו כל נבילה עד כדין נבילה טריפה מנין אמר ריו"ח נבילה וכל נבילה לרבות הטריפה והמשך ד' הירוש' נראה דלענין צירוף קאי דמתחלה אמר מכל אשר יעשה מגפן היין כו' ומסיק ולמה מצטרפין ואח"כ מתחיל אזהרה לאוכל נבילות מנין ומבואר בירוש' שם דרשב"ל לא סבר בטריפה כריו"ח ולפי פי' הפ"מ שם דר"ל לא דריש מכל נבילה על טריפה ולהכי אתפלגין ריו"ח ור"ל בטריפה שעשאן נבילה דריו"ח אמר דחייב שתים ור"ל אמר דאינו חייב אלא אחת דלריו"ח דס"ל דטריפה הוי התחלת נבילה וזהו שם אחד להכי חייב משום טריפה ונבילה אבל לר"ל שהם שני איסורים אין איסור נבילה חל איסור טריפה וזהו דפליגי ריו"ח ור"ל בבשר מן החי דלריו"ח ילפינן מבשר בשדה טריפה לא תאכלו בשר מן החי ומן הטריפה ור"ל יליף מלא תאכל הנפש עם הבשר בשר מן החי כמבואר בחולין ק"ב והסביר רבינו הרמב"ם בפ"ד מהל' מאכ"א הל' י' וכן החותך בשר מן החי מן הטהורים הרי אותו הבשר טריפה והאוכל ממנו כזית לוקה משום אוכל טריפה שהרי בשר זה מבהמה שלא נשחטה ולא מתה מה לי טרפה אותה חיה מה לי חתכה בסכין כולה או מקצתה הרי הוא אומר בשר בשדה טריפה לא תאכלו כיון שנעשית הבהמה בשר בשדה הרי היא טריפה עכ"ל מבואר בדברי רבנו דזהו טרפה מבהמה שלא נשחטה ולא מתה היינו דעל אבר זה או כלו אם הוא טריפה אין לו היתר שחיטה לאכילה אע"פ שלא מתה דמתה הוי נבילה מ"מ זהו ענין אחד דאין היתר זביחה להתיר טריפה וטריפה בכולה הוי כמו מקצתה דמחד קרא נפקי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו ולהכי פסק הרמב"ם שם הלכה י"ז דאם צירף חצי זית מבשר נבילה וח"ז מבשר מן החי מן הטהורה ואכלו לוקה ויעוי"ש בלח"מ משום דהוי בכלל לאו דבשר בשדה טריפה לא תאכל וטריפה הוי התחלת נבילה וזהו לריו"ח אבל לר"ל דס"ל דמבשר בשדה טריפה לא תאכלו ידעינן טריפה ובשר מן החי ילפינן מלא תאכל הנפש עם הבשר הם שני ענינים דבטריפה שייך בו שחיטה לטהרו מידי נבילה והאיסור מיוחד משום לאו דטריפה ואינם מצטרפים ולהכי לר"ל אין איסור נבילה חל על איסור טריפה כשני איסורים ולפמש"כ בדהתו"ס בחולין דל"ב דאיסור נבילה חל על איסור טריפה משום דזהו ענין אחד דקיי"ל כריו"ח ומדוקדקים בזה דהתו"ס בחולין דנ"ו בד"ה נבילות בהא דמקשה נבילות והא שחוטות היא וא"ת הא שמעינן לר' יהודא דאמר דשחיטת העוף אינה מטהרת טריפתה מטומאתה ולכאורה מאי קשי' להו דלר' יהודה דס"ל דאין איסור חל על איסור א"כ אינו חייב משום נבילה ושפיר מקשה והא שחוטות הן לענין חיוב מלקות דאין בהן משום נבילה אע"פ דאיכא איסורא לקוברו בין רשעים גמורים וניהו דר"י ס"ל דשחיטת העוף אינה מטהרת טריפתה מטומאתה ויש בה משום טומאת נבילה אבל על חיוב מלקות משום נבילה הא לר"י אין איסור חע"א ולמש"כ א"ש דלכו"ע חל איסור נבילה על טריפה משום שזהו ענין אחד וטריפה הו"ל התחלת נבילה ומה"ט א"ש בפשיטות הא דלר"י טריפה ששחטה מטמאה והא אין בהם משום לא תאכל כל נבילה כמו בעוף טמא דהא אין איסור נבילה חל על טריפה משום דבאמת נבילה חלה על טריפה והתוס' בזבחים דס"ט בד"ה ר"י בתוך הדבור שכתבו וכן צריך לפרש בגמרא גבי חלב נבילה דלא איצטריך טריפה לאשמעינן דחלב טריפה טהור ולא דרשינן מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא זה שאיסורו משום טריפה כי היכי דדרשינן גבי טמאה מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא בהמה טמאה עכ"ל הכריחו לזה לתרץ אף לר"ל דס"ל דטריפה שעשאה נבילה אינו חייב אלא אחת ולדידי' אין איסור נבילה חל על איסור טריפה וע"כ דהטעם דדוקא עוף טמא שאין במינו משום בל תאכל נבילה קא ממעטינן כמו שהכריחו כן מתחלה מקושיתם דאפילו נבילה גמורה לא תטמא לר"י דלא חייל אאיסור קדשים ולמש"כ דנבילה חל על טריפה צ"ל בסוגי' דיבמות דל"ג במליקה דנקיט משום נבילה דהא איכא נמי טריפה דהא אפילו לר"ל דס"ל דאינו חייב אלא משום טריפה דאין איסור חע"א אבל במליקה הא חלו בב"א אחר הזאות אלא משום דקאי למ"ד מחזיר סימנים לאחורי העורף דוקא ואי"ח רק משום נבילה