אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ו · ד
כל זה כחבתי לפלפל עפ"י היסוד בדהתוס' דמעילה דט"ו דללוי חל נבילה על טמאה וה"ה נבילה על טריפה משום דמטמא כמש"כ התוס' בחולין דקי"ג אבל מדהתוס' דמכות דט"ז בד"ה ריסק שכתבו בריסק ט' נמלים ושרץ אחד ביניהם דחייב משום נבילה דאע"ג דאין איסור חל על איסור אלא משום דגלי רחמנא דאתי איסור נבילה וחל על איסור חלב וה"ה על טמאה והא בריסק ט' נמלים ליכא טומאת נבילה דהא גם בח' שרצים שמטמאים במותם טומאתם משום טומאת שרץ ולא משום נבילה ומשום שרץ העוף הא גם בעוף טמא אין טומאת ביה"ב וא"כ איך יצטרפו לחיוב מלקות משום נבילה דהא אין כאן טומאת נבילה ויעוי' מהרש"ל ומהרש"א בחולין דק"א והמהרש"ל כ' משום דהתורה קראה לשרצים נבילה וע"ע בהגהות בך הנוב"י במהדו"ת חאו"ח סי' קכ"א ומה שמחלק שם בין עוף לבהמה נסתר ג"כ מדהתוס' במכות דט"ז [ושיטת הרמב"ם בפ"ב מהל' מאכ"א בנמלה דחייב משום נבילה אע"פ שפסק בפ"ד מהל' מאכ"א כרב דאין איסור נבילה חל על טמאה ועי' הה"מ שם שתמה על זה], ולמש"כ דללוי חל איסור נבילה על טמאה גם באופן שאינו מטמא ויקשה הא דר"י בחולין דק"א דמוכיח דאין איסור חל על איסור לר"י ואין איסור נבילה חל על טמאה ויקשה ללוי הא איסור נבילה חל על טמאה לכו"ע ועכצ"ל כמש"כ השעה"מ דלמדס"ל איסור כולל אין ראי' ממה שאמרה תורה דיבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב ולהכי ר"י ס"ל איסור כולל אבל דהתוס' בחולין דל"ב שכ' דאיסור נבילה חל על איסור טריפה אם נפרש דללוי קאי תמוה מש"כ דיצא עוף טמא שאין במינו טריפה דלקי ג"כ משום נבילה והא התם קאי לר"י ג"כ דס"ל אין איסור חע"א ואיסור כולל אית לי' ולדידי' אין איסור נבילה חל על טמאה ומה"ט אין איסור נבילה חל על איסור טריפה ואיך כתבו אליבי' דלכי נשחט לקי אף משום נבילה [ובל"ז צ"ע דהתוס' שמפרשים דיצא עוף טמא שאין במינו טריפה דלכי נשחט לקי אף משום נבילה דא"כ איך ממעט ר"י עוף טמא דהא י"ל ג"כ מי שאיסורו משום נבילה לבד יצא זה שיש בו ג"כ משום טמא כמ"ש הר"ש בפ"א דטהרות מ"ג וזהו דלא כסוגיות הש"ס בחולין דק"א אם לא דנחלק בין הדרשות ואפשר דסוגיית הש"ס בחולין כרב וללוי באמת יפרש כמש"כ הר"ש ואולי דהתוס' קאי לר"מ דבזבחים ד"ע ממעט אליבי' עוף טמא כמש"כ התוס' בד"ה וחד דר"מ לטעמו דס"ל איסור חל על איסור יעו"ש ולר"י באמת הטעם משום דאין איסור חע"א ועי' בשו"ת בית יצחק חאו"ח מש"כ בזה] ולכאורה י"ל למש"כ התוס' בשבועות דכ"ד דאיכא עשה שאינה זבוחה ולהכי אף לכשנתנבלה ביוהכ"פ פטור משום דאין איסור חל על איסור עשה דאינה זבוחה ועי' במהרש"א שם דמאי דחייל איסור טריפה על עשה שא"ז משום דלכשנשחטה פקע איסור שא"ז וחייל איסור טריפה ולפ"ז לכשנתנבלה בדין שלא יחול איסור טריפה על איסור שא"ז ואיסור נבילה חייל על עשה דשא"ז דאא"פ בענין אחר כמש"כ התוס' בחולין ד"צ בגה"נ אבל איסור טריפה דמשכח"ל שיחול לכשנשחטה איך יחול לכשנתנבלה אולם י"ל לכשנתנבלה דכיון דחייל איסור נבילה על עשה דשא"ז חייל ג"כ איסור טריפה כמבואר בחולין דק"ג ובתוס' ד"ה דאיסור ומה"ט איסור טריפה ונבילה קא אתי בהדי הדדי ומיושב בזה מש"כ התוס' בחולין דל"ב דהו"ל למיתני עיקר האיסור נבילה דמשום נבילה חל ג"כ טריפה ולכשנתנבלה הוי נבילה עיקר האיסור אולם בדהתו"ס שם שכ' לתמוה דילמא נקיט טריפה לאשמעינן שאם חתך כזית בשר מחיים דלקי משום טריפה מבואר דס"ל דאיסור טריפה חל מחיים על עשה דשאינה זבוחה גם למלקות ואפשר דהתוס' ס"ל כהריצב"א בשבועות דליכא עשה דשא"ז או דס"ל כיון שיש לעשה שא"ז היתר בשחיטה מתלי תלי' כמש"כ הרשב"א בר"פ גיה"נ דכיון דיש להעובר היתר בשחיטת אמו עדיין אין איסור גיד עליו ועי' בדהתו"ס יבמות דל"ג בד"ה אר"י בסוף הדבור