אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן ו › ג

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ו · ג

ב

והנה ד' התוס' דמעילה תמוהים דהא להדיא מבואר בש"ס חולין ק"א לר"י דממעט עוף טמא מטומאת בית הבליעה יצא זה לפי שאינו מצוה בבל תאכל נבילה דמדייק מזה הגמ' דס"ל לר"י דאין איסור חל א איסור אלמא להדיא דר"י סובר דאין איסור נבילה חל על איסור טמאה וראיתי בשעה"מ בפי"ז מהל' איסו"ב שחמה בזה והיא חמי' גדולה יעו"ש שכ' לפלפל דדוקא למאן דלית לי' איסור חע"א כלל גם בכולל ומוסיף כ' החוס' דבע"כ גזיה"כ הוא בנבילה דחל על חלב וה"ה על טמאה אבל למאן דאית לי' איסור חע"א בכולל ומוסיף אין ראיה מנבילה על חלב דהוי כולל ונבילה על טמאה דאין כאן.

כולל וע"ע בר"ש בפ"א דטהרות ובגליון רעק"א פסחים דל"ו] ולדעתי נראה לתרץ דבאמת הא דגלי רחמנא דנבילה חל על חלב כי התוס' ביבמוח דל"ג ובחולין דקי"ג בתוד"ה ושאני דאין למילף על בב"ח מנבילה על חלב שכן מטמא וכן עביד הגמ' זבחים ד"ע הצריכותא דלא ילפינן טריפה מנבילה שכן מטמא ומה"ט גם איסור נבילה חל על טמאה שכן מטמא היינו אע"פ דחלב נבילה אינו מטמא מ"מ נבילה בכלל מטמא וה"נ חל נבילה על טמאה אע"ג דטומאה כתיב בתרווייהו מ"מ הטומאה הוא משום שהיא נבילה וגם טמאה הוי נבילה וכיון שע"י מיחחה נוסף טומאה חל ג"כ איסור נבילה, ובזה יש להצדיק סברת הנוב"י מהדו"ק סי' ל"ו שמסתפק דנבילה על איסור אחר הוי ככולל ומוסיף לפי שמטמא והטעם המלך בפי"ז מהל' איסו"ב חמה עליו מדהתוס' דיבמות דל"ג דמבואר שם רק דהי חומרא שמטמא אבל אין זה מוסיף ולפמש"כ אין סתירה.

כלל דבנבילה על חלב דחלב אינו מטמא אין כאן מוסיף כלל וע"כ כ' החוס' לדון רק מצד חומר שבו אבל בנבילה על איסור אחר שמוסיף טומאה אפשר דדמי למוסיף. עכ"פ למדנו דעיקר מאי דגלי רחמנא דנבילה חל על חלב הוא לפי שחמור שמטמא ולהכי גם בנבילה על טמאה יש חומר טומאה במיחחה והנה כ"ז בנבילת בהמה כיון שבע"כ נתוסף על הבהמה טמאה במיחתה חומר טומאח נבילה ע"כ חל ג"כ איסור נבילה אבל בנבילת עוף טהור לר"י דס"ל כל שחייב משום בל תאכל נבילה מטמא יצא עוף טמא שאין איסורו משום בל תאכל נבילה רק משום בל תאכל טמא א"כ גלי רחמנא דטומאתו תלוי' בחיוב נבילה שעליו ואם לא משכחת בו חיוב אין כאן טומאה א"כ איך נימא דחל איסור נבילה משום שמוסיף טומאה דהא אדרבא נימא שאינו חל ולא יהי' בו טומאה כלל דוגמא לזה נודע מש"כ הרמב"ם בפיה"מ בכריתות נקודה נפלאה דלהכי אין איסור הנאה דבשר בחלב מוסיף לפי דאיסור הנאה דבב"ח יליף מאכילה ואם אין חל איסור בשר בחלב אין כאן איסור הנאה כלל ולא דמי למוקדשין א"כ ה"נ דגלי רחמנא דטומאתו חלה בחיובו אא"פ לחייבו משום שמוסיף טומאה דהא אי נימא שפטור מחיוב מלקות דנבילה אין כאן טומאה כלל וא"ש דמדייק הש"ס בחולין דס"ל לר"י דאין איסור חל על איסור ולא שני דשאני החם דגלי קרא דבאמת אלמלא האי קרא הי' חל איסור נבילה על טמאה כמו שחל על טמאה בבהמה ללוי רק בחר דגלי קרא דטומאת בית הבליעה תלוי בחיוב נבילה וע"כ אין עליו חומר טומאה ואין זה מוסיף להכי לא חל איסור נבילה ומוכרח דס"ל לר"י אין איסור חל על איסור.

ומ"מ מה שכ' החוס' דחייב משום טריפה ונבילה גם בעוף הוא כמו שהביאו מעוף טמא שאין במינו טריפה דלקי משום נבילה ג"כ אע"ג דבעוף תלוי' הטומאה בחיוב ואין זה מוסיף אך ממה שנתמעט ידעינן שאין עוף טמא מטמא ולולא המיעוט הי' מטמא וע"כ הי' חל ג"כ איסור נבילה ובע"כ דכונת הש"ס שאין במינו טריפה הוא דכי נשחט לקי אף משום נבילה ודמי להא דאין במינו טריפה המוזכר מתחלה בבהמה ולפי מאי דילפינן מקרא בעוף טמא הלא מפורש לר"י אינו לוקה משום נבילה דאין איסור חל על איסור ומ"מ בעוף טהור שנטרפה ואח"כ נתנבלה גם לר"י חל איסור נבילה על טריפה כמו ללוי נבילה על טמאה בבהמה טמאה משום שמוסיף טומאה דאף דטומאח ביה"ב תלוי בחיוב נבילה היינו היכא דלא משכחת בשים אופן חיוב נבילה כמו עוף טמא שאין במינו חיוב נבילה משא"כ בטריפה וכ"כ החוס' בזבחים דס"ט בד"ה ר"י דדוקא עוף טמא שאין במינו בל תאכל נבילה קא ממעט, ולמש"כ יתיישב ג"כ מה שכתבו החוס' ביבמוח דאין איסור נבילה חל על מעילה והא ללוי גלי רחמנא דאיסור נבילה חל על שארי איסורים וצ"ל דסוגיא דשמעתין כרב ולפמש"כ אפ"ל דגם ללוי הא דחל נבילה על טמאה הוא רק משום שמטמא א"כ במליקה דאין כאן טומאת בית הבליעה לא חל נבילה על איסור מעילה והנה לפי המתבאר דנבילה המטמא דקא חל על איסור ובעוף טמא שאינו מטמא אינו חל נראה דדוקא איסור נבילה רינה חלה אבל איסור טריפה אם נטרפה חלה על עוף טמא דהא טעמא דטריפה שכן אסורה מחיים א"כ כמו שחל טריפה על חלב דאמרה תורה יבוא איסור טריפה ויחול על חיסור חלב ה"ה שחל חיסור טרפה על טמאה דהא באיסור טרפה אין נפ"מ ושייכות לטומאה כלל וא"כ במליקה אי חבר לה שדרה ומפרקת מתחלה חל איסור טרפה על איסור מעילה כמו טרפה על חלב וא"כ איך יחול אח"כ איסור זרות ואיסור נבילה דהא נבילה במליקה אינה מטמאה בביה"ב ואין כאן אלא משום טרפה לחודא, ועפ"ז מיושב קושית החמד"ש דלמה לא קא חשיב במליקה אלא דליחייב נמי משום טרפה למש"כ רש"י ותוס' דאחר הזאה באו כל האיסורים כאחד ולפמש"כ אאפ"ל דחבר לה שדרה ומפרקת מתחלה דא"כ איסור טרפה חל על מעילה ולא יתחייב רק משום טרפה ואין איסור זרות ונבילה חל על טרפה ולא משכח"ל שיתחייב שתים רק בכשהחזיר סימנים לאחורי העורף דהוי נבילה מיד ואין איסור נבלה חל על מעילה רק לאחר הזאה וחייב משום זרות ונבלה וא"ש

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה