אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ה · ח
ומה שתמה כת"ר בזבחים דמ"ב בד' פרים אמאי הוי חצי מתיר דהא הכשר הקרבן להתיר חלבו למזבח סגי בסדר הזאה אחת ומתחיל מסדר שפסק ורק שמעכב הכפרה והא פיגול שייך רק לההיתר ולא להכפרה עכתק"ו ולכאורה יפה הרגיש דהא מבואר בזבחים ד"ו אמר ר"ש לא כיפרו על מה שבחו אלא שבאו מכח לשמו ואפ"ה לענין פיגול ל"ה עירוב מחשבות רק בפסח וחטאת כמבואר בזבחים דכ"ח במשנה אלמא דאע"פ שלא כיפרו ולא עלו לבעלים לשם חובה מ"מ חשיב קרב המתיר כמצותו וכן נראה דבד' פרים מעלה האימורין מכל הפרים ע"ג המזבח דהא נחלקו ביומא דס"א רק לענין שריפת הבשר וראיתי שכ"כ המנחת חינוך בהגהותיו להרמב"ם בפ"ה מה' עבודת יו"כ שכן נראה פשוט מסברא וא"כ כיון שהזאת וזריקת הפר מתיר אימוריו לגבוה ליהוי מתיר שלם מ"מ נראה בפשיטות דלהכי חשיב חצי מתיר דהא הקטרת האימורין הוא אחר כל הזאת כולן כמבואר ברמב"ם בה' עבודת יו"כ דבחטאות הפנימיות אם חיסר אחת מן המתנות לא עשה ולא כלום כלשון הגמ' בזבחים דל"ח והוי כאלו לא הזה כלל ואי אפשר להקטיר אימורים קודם זריקת הדם ותנאי זה בכפרה דבעינן שיזה כל המתנות והוי כמתנה אחת ואם נשפך הדם בינתים ולא שחט פר אחר להשלים הזאות נראה בודאי דהוי כאילו נשפך הדם וע"כ מצטרפת דמה שמזה מדם פר אחר משום דהזאות הפרים מצטרפות לכפרה וחשוב זריקה אחת להתיר האימורין של כל פר ופר וכל זמן שלא נגמרו ההזאות אי אפשר להקטיר האימורין ועל כן חשיב חצי מתיר וא"ש