אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן ה › ז

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ה · ז

ו

ע"ד קושיית איזה מחברים לשי' רש"י בב"ק דל"ה דגם מקלקל פטור מטעם קלבד"מ וכתובות ד"ל בזרק חץ וקרע שיראין בהליכתו דפטור דלפטור מצד קורע וחידש כת"ה בחבורו שם לפי דבקורע בעינן שיהי' ע"מ לתפור ושלא ע"מ לתפור לא הוי מלאכה כלל דלא הי' במשכן כמו שפירש"י בשבת ע"ג במשנה וחכם אחד תמה עליו מדרש"י בשבת דל"א דמבואר דסותר שלא ע"מ לבנות וקורע שלא ע"מ לתפור פטור משום מקלקל ולא הוי מלאכת מחשבת עכ"ד הנה מכבר ראיתי שפלפלו בקושי' זו ויעוין בשאלות ופשובות מוהר"ל חיות ובספר ראשי בשמים ובעיקר הדבר בקורע שלא ע"מ לתפור ש"ם ערוך הוא בשבת דק"ה דקורע על מתו ובחמתו חייב הרי מפורש דכל היכא שמתקן בקורע חייב אף שלא ע"מ לתפור וכ"פ הרמב"ם וכבר תמה הגרע"א בגה"ש בדהתו"ס שבת דע"ג בד"ה וצריך שכ' דאפילו לר"י דמחייב במלאכה שאצל"ג בעינן שיהי' צריך לעצים דלא מיקרי בעצים קוצר אלא בענין זה מידי דהוי אקורע ע"מ לתפור יעוי"ש דהרי בקורע על מתו או בחמתו חייב יעוי"ש, ובישוב סתירת דרש"י שפירש בדע"ג דקורע שלא ע"מ לתפור לא הי' במשכן ובשבת דל"א פי' דלא הוי מלאכת מחשבת משום דהוי מקלקל נ"ל דבאמת הא דילפינן דגם תכלית המלאכה יהי' כמו במשכן זה אינו אלא למ"ד דמלאכה שאצל"ג פטור וס"ל דכל מלאכה שלא נעשית לתכליתה כמו שהי' במשכן לא הוי מלאכה כלל וזה נראה שי' רש"י בשבת דק"ה בקורע על מתו דלר"ש דס"ל מלאכה שאצל"ג פטור אינו חייב על הקריעה והתוס' שם בד"ה הא תמהו על זה דהא הוי מלאכה הצריכה לגופה כיון שהוא צורך מצה (ויעוי' בחידושי הרשב"א ובירושלמי) ולמש"כ סברת רש"י דכיון דקורע במשכן הי' רק לתכלית ע"מ לתפור א"כ עיקר מלאכה הצריכה לגופה בקריעה הוא ע"מ לתפור וכל שהוא לתכלית אחר מה שצריך לקרוע חשיב מלאכה שאצל"ג ולא הוי מלאכה כלל וזה נראה שי' הריב"ש הובא במג"א דבגוזז חייב אפילו מלאכה שאצל"ג שכן הי' מלאכת גוזז במשכן שלא לגופה ומשגחינן לפי התכלית שהי' במשכן, ומה"ט נראה הא דפטור במלאכה שאצל"ג לר"ש גם בחבורה והתוס' בשבת דע"ה בד"ה טפי בסוף הדבור תמהו בזה דבחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת ליחייב בי' מלאכה שאצל"ג ולמש"כ בשי' רש"י י"ל דשאני מלאכה שאצל"ג שלא הי' במשכן לתכלית זה לא הוי מלאכה כלל ולא דמי למקלקל דהפטור משום מלאכת מחשבת דהחסרון הוא במחשבה אבל מלאכה שאצל"ג שלא הי' במשכן לתכלית זה לא הוי מלאכה בעצם כלל ואין בחבורה חיוב וכל זה למאן דס"ל דמלאכה שאצל"ג פטור אבל למאן דס"ל דמלאכה שאצל"ג חייב לא משגחינן כלל על התכלית שהי' במשכן.

ולפ"ז י"ל דמה שפירש"י בשבת דע"ג דקורע שלא ע"מ לתפור פטור לפי שלא הי' במשכן משום דמתניתין סתמא תני קורע ע"מ לתפור דמשמע דקורע שלא ע"מ לתפור פטור בכל גוני אף בקורע על מתו וחמתו וע"כ משום דס"ל כר"ש דמלאכה שאצל"ג פטור אבל בפירש"י בדל"א בד"ה לעולם כר"י ס"ל דמלאכה שאצל"ג חייב ולדידי' אפילו שלא הי' לתכלית זה במשכן חייב ועכצ"ל הא דפטור בקורע שלא ע"מ לתפור ובסותר שלא ע"מ לבנות משום מקלקל דלא הוי מלאכת מחשבת ולפ"ז י"ל לשי' רש"י דסוגיית הש"ס בכתובות דל"א בזורק חץ וקורע שיראין בהליכתו ד"א בעי למימר אפילו לר"ש דפוטר במלאכה שאצל"ג ולדידי' קורע שלא ע"מ לתפור שלא היה במשכן לא הוי מלאכה כלל ול"ש בו פטור דקלבד"מ דדוקא היכא דהחסרון מצד כונה דמלאכת מחשבת במקלקל פוטר רש"י משים קלבד"מ אבל במלאכה שאצל"ג דגם בחבורה פטור ולא הוי מלאכה כלל גם לשי' רש"י אינו פוטר משום קלבד"מ.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה