אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ה · ו
ומה שפלפל בהא דע"ז דנ"ט אמר ר"א האי עע"ז דנסכי לחמרא בכונה דשרי למשקל ממנו דמי' ובריטב"א ובתה"א ובב"י הביאו מחלוקת הראשונים אם הגירסא בכונה דוקא דשלא בכונה גם ישראל פטור וגם מש"כ הב"י דאטו נכרי איתא בתקנתא דרבנן שיהי' חייב על היזק שא"נ אמרתי להעיר דאפ"ל דב"נ חייב על גרמא בנזקין והוא עפ"ד הגמ' דסנהדרין דע"ז דפליגי במצמצם ומאן דמחייב מצמצם מקו"ח מה רוצח שלא עשו בו שוגג כמזיד ואונס כרצון כו' נזקין שחייבו בו שוגג כמזיד כו' ומאן דפטר כו' וקיי"ל דחייב והיא מקו"ח [ועי' ברמב"ן בקונטרס גרמי דקרי ליה למצמצם גרמא ולפ"ז ב"נ שפסק הרמב"ם בהל' מלכים דחייב על גרמא כמו בהניחו ברעב ומת ואם הוא חייב מיתה על גרמא דלא עשו בו שוגג כמזיד דגם ב"נ פטור על השוגג כמש"כ הרמב"ם רק דא"צ התראה והי' לו ללמוד אבל בשגגת מעשה פטור ואם הוא חייב מיתה על גרמא על נזקין לא כ"ש. ולהנ"ל י"ל דהיזק שאי"נ לא גרע מגרמא עי' ברמב"ן בדיני דגרמי ומבואר ג"כ העושה מלאכה בפרת חטאת דהוי היזק שא"נ והיא גרמא דחייב ביד"ש ואם ב"נ חייב על גרמא חייב ג"כ על היזק שאי"נ מצד הדין ואין חילוק בין שוגג למזיד וא"ש ועפ"ז נסתפקתי דאפשר דנכרי חייב על פשיעה דאע"פ דעל דין שמירה נתמעט מרעהו כמש"כ הקצוה"ח בסי' ע"ב ובנתיבות שם ועי' במחנה אפרים בהל' שומרים ולפ"ז י"ל דניהו דנתמעט מדין שמירה מ"מ הא פשיעה לד' הרמב"ם הוי כמזיק והחולקים עליו ס"ל דמטעם מזיק לא יתחייב דהא הוי גרמא כמבואר בב"י סי' ס"ו בשם הראשונים החולקים עליו וגם לד' הרמב"ם דפשיעה מטעם מזיק הוא רק בשומר אבל אם אינו שומר אינו מחייב על פשיעה כמבואר בב"ק נטירותא דדהבא לא קבילת עלי ואי"ח אף בפשיעה משום דהוי גרמא בנזקין כנ"ל אבל אי נימא דנכרי חייב על גרמא א"כ בפשיעה דלא גרע מגרמא דבעל החפץ סמך על שמירתו ואף שאין לו דין שומר ג"כ חייב על פשיעה, אולם הוא דבר חדש ואפ"ל דבמצמצם דחייב בישראל דילפינן מקו"ח ל"ש לומר דהוי כמיתה ויפטור בשוגג לפי דמקו"ח ילפינן דמצמצם. ג"כ בכלל דמכה בהמה ישלמנה וממילא דנתרבה שוגג כמזיד ואונס כרצון כשאר נזקין אבל בנכרי אם נתחייב בגרמא אי אפ"ל דהוא בכלל מכה בהמה ישלמנה דהא ישראל פטור על גרמא וע"כ זה שהוא חייב על גרמא רק מדין קו"ח דהוא חייב על מיתה ע"ז אפ"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון דמה ממיתה פטור משוגג אף בנזקין כן ויש לעיין בזה