אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ד · ב
אולם יש להעיר על תירוצי דלמ"ד עקירה בטעות שמה עקירה לא אצטריך קרא למשום חולין למצוה שאינו מרצה למש"כ התוס' בריש זבחים ובב"מ דכל פיגול ופסול ומחשבת שלא לשמה הוא בדבור דוקא א"כ למ"ד עקירה בטעות שמה עקירה בחטאת וכסבור שהוא שלמים וע"כ שאמר בפירוש ששחטו לשם שלמים דבלאו הכי ל"ה עקירה ולא עדיף עקירה בטעות מעקירה במזיד דבעינן שיאמר בפה ובזה נראה ג"כ ביאור דהתוס' בזבחים ד"ג בד"ה הכא נמי בתוך הדבור שכתבו ונראה לפרש דעביד קו"ח משום דמה קדשים שאין מחללין כגון בשוחט חטאת סתם וקסבר שהוא עולה דכשרה ואפ"ה מחללין קדשים בשוחט לשם עולה חולין שמחללין כגון בקסבור שהן חולין כו' ולכאורה דבריהם סותרים למה שכתבו לעיל ד"ב בד"ה אתנו אבל אדם השוחט קרבן פעמים שטועה וסבור שהוא קרבן אחר וכן המקבל ומוליך וזורק מבואר דס"ל דעקירה בטעות שמה עקירה ולמה שכתבנו א"ש דאפילו למ"ד עקירה בטעות שמה עקירה מ"מ בשוחט חטאת סתם וכסבור שהוא עולה היינו דשחט סתם ולא אמר לשם עולה דבכה"ג אפילו למ"ד עקירה בטעות שמה עקירה כיון דלא אמר לשם עילה אינו נפסל ואם כן שפיר כתבו דאדם השוחט קרבן וסבור שהוא קרבן אחר וחיישינן שיאמר בפה לשם אותו קרבן ולמ"ד דעקירה בטעות שמה עקירה חיישינן לזה ולפ"ז בכסבור שהוא חולין בעת שחיטת קדשים ולא אמר ששוחט לשם חולין לולא קרא דמתעסק לא הי' נפסל אפילו למ"ד עקירה בטעות שמה עקירה דהא גם בלשם חולין במחשבה בלי הוצאת פה אינו נפסל וכן נראה להוכיח דבלשם חולין דאינו מרצה הוא רק בפה כמו בשארי שינוי קודש מדברי הרמב"ן במלחמות בפ"ג דראש השנה שכתב שם דכונה דמצוה בקדשים לא בעינן וז"ל ואע"ג דמתן דם לר' יהושע בלעבור לא בעי כונה דשוחט קדשים לשם חולין כשרים ועולים לבעלים לשם חובה ואפילו חטאת כדאיתא בפ"ק דזבחים ה"ה לזורק כו' והגאון רעק"א בהשמטות לדרוש וחדוש הניח דברי הרמב"ן בצ"ע שהרי להדיא מבואר בזבחים דמ"ו דבחטאת לשם חולין כשר ואינו מרצה ולמש"כ נראה כונת הרמב"ן להוכיח דלא בעינן כונת מצוה בקדשים דשוחט קדשים בכונה לשם חולין אעפ"י שנתכוין לשם שחיטת חולין כשרים ואם לא הוציא בפה אע"פ שנתכוין לשם שחיטת חולין עולה לבעלים לשם חובה ג"כ ולשי' הרמב"ם דנראה מדבריו בפי"ז מהל' פסוה"מ דכל מחשבה דקדשים הוי אפילו בלא הוצאה בפה כמש"כ המשנה למלך שם א"ש דהג"מ דלמ"ד עקירה בטעות שמה עקירה בכסבור שהוא חולין נפסל כמו בלשם חולין ושפיר דייק מדגלי רחמנא מתעסק בקדשים דשחיטת חולין לא בעי כונה אבל לשי' התוס' דמחשבת קדשים היינו בפה דוקא א"כ בכסבור שהוא חולין אפילו למ"ד עקירה בטעות שמה עקירה כיון דלא הוציא בפה לשם חולין בדין שירצה לולא קרא דמתעסק