אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן ד › א

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ד · א

סימן ד

בחולין דל"א א"ל הוא דאמר כר' יונתן בן יוסף ומי אמר ריו"ח הכי והאמר ריו"ח הלכה כסתם משנה ותנן נפלה סכין ושחטה כו' הא הפילה כשרה אע"ג דלא מכוין בשחיטה אפילו ר' יונתן בן יוסף מודי מדגלי רחמנא מתעסק בקדשים מכלל דשחיטת חולין לא בעי כונה וק"ל לפמש"כ התוס' בחולין די"ג בד"ה מנין ובזבחים מ"ז ועוד יש מתעסק אחר כגון של קדשים שסבור שהוא חולין ושחטו דפסול מטעם מתעסק ותרווייהו מושחט את בן הבקר נפקא יעוי"ש א"כ אפילו אי נימא דשחיטת חולין בעי כונה לשם זביחה מ"מ איצטריך קרא דמתעסק בקדשים שידע שהוא זביחת קדשים דאם כסבור שהוא חולין דפסול אין זה ענין כלל לכונה דשחיטת חולין וכיון דתרווייהו משחט בן הבקר נפקא ולא אייתר קרא מנ"ל דשחיטת חולין לא בעי כונה ונראה לפ"מ דאמר בחולין י"ג ובזבחים מ"ז מנין למתעסק בקדשים שהוא פסול שנאמר ושחט את אחר ולהכי גם לשי' הרי"ף והרמב"ם אינו תלוי ברשות ממש רק תלוי במעשה הקנין כמש"כ הרא"ש וכיון שנתארסה ונעשה מעשה הקידושין אי אפשר לבטל הקידושין בלי ראי' שהי' המומים מקודם והב"ש דס"ל דמבטלין הקידושין ג"כ משום כ"נ וכ"ה דס"ל כיון דזכות כסף הקידושין שייך לאב חשוב רשות האב] ועפ"ז נראה בחבית דמפריש את התרומה ואח"כ נמצא חומץ כו'.

דהדבר נוגע לענין איסורים אם הוא תרומה או טבל ויחזור ויתרום ואין ענין של ממון רק אם הוא תרומה מצות משום נתינה עליו ואם הוא טבל צריך להפריש שנית וגם לפ"מ דקיי"ל דחומץ ויין הוי מין אחד רק לפי שהי' הפרשה בטעות שחשב שהוא יין אבל כעת יכול להפריש שנית וא"כ אין זה ענין של ממון שנאמר כ"נ וכ"ה לפי שהוא ברשות הבעלים ממש ותלוי רק במעשה הקנין לפי שקדשהו השם בהפרשתו לתרומה וברשות השבט קאי א"כ כיון שנעשה מעשה הפרשה ועומד ברשות השבט ואח"כ נולד הספק ברשות השבט אמרינן כ"נ וכ"ה שהחמיץ ברשות השבט ולהכי אע"פ דבמקוה הוי ודאי ובכל תר"ל אף באיסורים הוי ודאי מ"מ בחבית בדין שתהי' ספק משום חזקה דכ"נ וכ"ה, והש"ס דמקשה מחביות למקוה ס"ל כמשכ"ל דסתמא קתני אף אם הכהן הוא המפריש דאע"פ שנשתנה מטבל לתרומה מ"מ י"ל דלא חשוב נשתנה הרשות כיון דעומד ברשות הכה או די"ל דסוגין אזיל לרב אשי דלא ס"ל כ"נ וכ"ה ומש"כ הנימוק"י בשלהי יבמות דבאיסורים מודה עי' בש"ש ש"ז פי"ח דמדחה מד' הרמב"ן ביבמות שם בשיטתו בתרי יצחק משום כאן נמצא ומותיב לנפשי' דלפ"מ דקיי"ל כרבא בתרי יצחק א"כ בההיא דשומשמין דאיפסק הלכתא דחיישינן שמא פינן והא לרבא לא חיישינן לכך כו'.

ומאי קושי' מממון לאיסור יעוי"ש והש"ש חידש דבאמת כ"נ וכ"ה שכ' הרמב"ן בתרי יצחק הוא ענין אחר למש"כ הרמב"ן בחי' לב"ב דכ"ג דאפי' לר"ח דס"ל רוב וקרוב הולכין אחר הרוב מ"מ במקומו ממש אמרינן כ"נ וכ"ה ואין זה ענין לחזקה דכ"נ וכ"ה האמור בפ' המדיר יעוי"ש, וא"כ י"ל דסוגיין דריש נדה אזיל לרב אשי דלא ס"ל לכ"נ וכ"ה בכתובות אפילו להחזיק וה"ה באיסורים והרמב"ם שפ' בפכ"ה מהל' אישות הל' ד' כאוקימתא דרבא דכ"נ וכ"ה כמש"כ המ"מ שם לפיכך פסק בחבית דהוי ספק ולפ"ז רק בחבית הוי ספק משום חזקת כ"נ כ"ה אבל בשארי איסורים היכא דאיכא תר"ל הוי כודאי כמו במקוה.

ד בן הבקר שתהא שחיטה לשם בן בקר א"ל זו בידינו היא לעכב מנין א"ל לרצונכם תזבחוהו לדעתכם זבוחו ומבואר דילפינן מתרי קראי למצוה ולעכב ואם נאמר דעיקר ילפותא דמתעסק על דין מתעסק של קדשים שסבור שהוא חולין דפסול א"כ הא לא איצטריך קרא למצוה דהא למצוה הא בכל קדשים בעינן שיחשוב לשם זבח כמבואר במשנה דמ"ו ואף דאין זה לעיכובא כר"י שם דאף מי שלא הי' בלבו לשם אחד מכל אלו שחיטתו כשרה כו' מ"מ למ"ד עקירה בטעות שמה עקירה, א"כ כמו ביודע שהוא קדשים ושחט לשם חולין דאין חולין מחללין קדשים מ"מ אינו מרצה כמבואר בזבחים דמ"ו וה"נ בטועה וכסבור שהיא חולין דהוי עקירה בטעות ושמה עקירה ואיני מרצה כמו ושוחט לשם חולין וע"כ למ"ד עקירה בטעות שמה עקירה לא איצטריך קרא למצוה שידע שהוא של קדשים ותרי קראי למ"ל וע"כ דאיצטריך קרא לכונה דמכוין לשם זביחה וע"כ דשחיטת חולין לא בעי כונה וכל זה למ"ד דעקירה דטעות שמה עקירה אבל למ"ד דעקירה בטעות לא שמה עקירה אין ראיה מקרא דמתעסק בשחיטת חולין לא בעי כונה, ועפ"ז י"ל ד' הרמב"ם שפסק בפ"א מהל' מקואות דנדה שנאנסה וטבלה טהורה לביתה כרב בחולין דל"א והרשב"א בחידושיו שם תמה על זה דהא רב וריו"ח הלכה כרוי"ח ולפמש"כ י"ל דהא קיי"ל בשחיטת חולין לא בעי כונה ומוכח דלחולין לא בעי כונה דהא לפמש"פ הרמב"ם בפט"ו מהל' פסוהמו"ק דעקירה בטעות לא שמה עקירה א"כ הא איצטריך קרא דמתעסק לכסבר שהוא חולין ושחטו דפסול דצריך שידע שהוא שחיטת קדשים ושחיטת חולין בעי כונה ומדקיי"ל דשחיטת חולין לא בעי כונה וע"כ דחולין לא בעי כונה ולהכי פסק כרב דטהורה לביתה

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה