אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן א · ו
והנה במש"כ הראב"ד לחלוק על דברי הרמב"ם דאין היסה"ד פוסל אחר קידוש כמו במלאכה לכאורה הא ד' הרמב"ם פשוטים דניהו דאין מלאכה פוסל אחר קידוש משום דהא לא מצינו מלאכה שיפסול בשארי קדשים ורק במי חטאת חידוש הוא רק לפני קידוש שלא הוכשרו בכה"ג אבל היסח הדעת גרידא דפסול גם בתרומה וקדשים א"כ מי חטאת דחטאת קרי' רחמנא הא לא גרע מכל הקדשים דנפסלים בהסיה"ד ולכאורה הי' נראה דחולק הראב"ד בדין דהמוליך מים לקדשם ואין צ"ל מים שנתקדשו דלא יפשיל כליו לאחוריו דזה לא מצינו רק במי חטאת ולא בשארי קדשים אבל מלשון הראב"ד דהיסה"ד למה יפסול במים שנתקדשו נראה דבכל גוני אין פסול היסה"ד אחר קידוש] אולם ממש"כ הרמב"ם בהלכה ב' שם ממלא אדם מים ומניחן אצלו בלא קדוש כל זמן שירצה ואין בכך כלום כו'.
וכן המים המקודשים מניחן אדם אצלו ימים ושנים כו', ולפי פי' הר"מ משום דאין היסה"ד פוסל בהן אלא כשהוא מתעסק בהם קצת וקשה לפ"ז דלאחר קידוש למה לא יפסול בהיסה"ד כשארי תרו"ק דנפסלים בהיסה"ד וכן בדינא דצלוחית דמפרש הרמב"ם לאחר קידוש למה לא יפסול בהיסה"ד אולם באמת עיקר דין פסול היסה"ד בתרו"ק לא כתב הרמב"ם בפירוש ועי' ברמב"ם בפי"ט מהל' פסוהמ"ק הל' ד' במל"מ שכ' לא מצאתי דין זה בד' הרמב"ם ועי' בפי"א מהל' תרומות הל' כ"ג הזורע תרומה טמאה אעפ"י שהגידולין טהורין הרי הן אסורים באכילה הואיל והתרומה שנזרעה אסורה באכילה היתה כבר נדחו ובכ"מ שם ויעוי' ברדב"ז שם דמפרש כבר נדחו דאיפסלי בהיסה"ד ולפ"ז ס"ל להרמב"ם כריו"ח דהסיה"ד הוי פסול הגוף וע"ע בצל"ח פסחים דל"ד).
ולשי' הרדב"ז דמפרש בד' הרמב"ם פסול היהס"ד צ"ל דמי חטאת אחר קידוש לא דמי לשארי תרו"ק דהוי קדוה"ג משא"כ פרת חטאת דגוף הפרה קדושת בה"ב אף דחטאת קרי' רחמנא לכמה דינים ויחדו הכתוב בדין למשמרת מיוחד שאינו אלא בדינים המיוחדים בפרה ולמי חטאת לפני קידוש וגם אחר קידוש יש לו רק דינים מיוחדים ממי חטאת ולא דיני שארי קדשים ואין היסה"ד פוסל בהם רק ע"י התעסקות וס"ל להרמב"ם דפסול מלאכה לחוד והיסה"ד לחוד דאע"פ דמלאכה אינו פוסל אחר קידוש מ"מ היסח הדעת פוסל כמש"כ הכ"מ שם. עכ"פ הך דצלוחית שהניחה מגולה א"ש בין לשי' הרמב"ם ובין לשי' הראב"ד וכל הני ספיקות שבתרו"ק דברה"ר ואין בד"ל דטהור צ"ל לד' הרמב"ן כתירוץ הר"ר אלחנן דהיכא דאינו בידו לשומרן לא נפסל בהיסה"ד