אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן פב › ו

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן פב · ו

ה

ולמש"כ י"ל בזה משה"ק בשו"ת שאג"א החדשות על ד' הלח"מ בה' מכירה ה"ג שפסק הרמב"ם כרב דאם אמר ע"מ שאין לך עלי אונאה תנאו בטל, ובשביעית פסק בע"מ שלא תשמיטני שביעית דאין שביעית משמטת, והא הש"ס במכות משוה להדדי, ואין לתרץ דבאונאה שייך מי ידע דקא מחיל, הא בשביעית נמי שייך מי ידע דקא מחיל, דשמא יפרע לו מקודם וכמש"כ התוס', ותירץ הלח"מ שאפשר לחלק בין אונאה לשביעית, דהכא לא ידע אם נתאנה ולא ידע דמחיל, אבל בשביעית כבר נודע דהשביעית משמטת, אבל לא ידע אם יפרע לו קודם, והשאג"א הקשה על זה מדהתו"ס בכתובות דפ"ד בד"ה וסבר דה"נ לא ידע דמחיל שהרי אינו ברור לו שהיא תמות בחייו, שמא הוא ימות בחייה, ולכך פריך שפיר, הרי דגם באופן זה חשיב לא ידע דמחיל וא"כ ה"נ בשביעית, ולפמשנ"ת י"ל דשאני בשביעית דאע"פ דלא ידע דמחיל מ"מ כיון דבדבר שבממון תנאו קיים ובאופן זה שלא ישמט יתבטל התנאי ויהי' כפקדון או גזל, שאין שביעית משמטתו, דל"ש זה בירושה בע"מ שלא יירשנה.

והירוש' שהקשה מהמלוה לי' שנים וכי יש י' שנים בלא שמיטה, צ"ל דס"ל להירוש' דגם התחייבות זה אע"פ שבא מכח הלואה ראשונה דמי לשארי התחייבות שאין שביעית משמטתו כמש"כ הר"ן בכתובות.

ומה שפקפקת דא"כ בע"מ שלא תשמיטני שביעית דאם אינו מקיים התנאי הוי כפקדון וגזל ולא תשמט, לק"מ דזהו דין מתנה עמש"כ בתורה, וכמו שביארו התוס' בכתובות דנ"ו בד"ה הר"ז מקודשת. דכיון דלא דמי לתנאי ב"ג וב"ר לא מהני התנאי, וזהו החלוק בין ע"מ שלא תשמיטני שביעית או בשביעית, דלא הוי מתנה עמש"כ בתורה, דבדבר שבממון תנאו קיים ובידו להתחייב אלא דקשה דגם ההתחייבות שבא מכח הלואה תשמט, ע"ז מועיל התנאי בגוף הלואה, אבל בעוקר דין שביעית הוי מתנה עמש"כ בתורה וז"פ.

ומש"כ לתרץ קושית הקצוה"ח דמלוה לי' שנים הוי כמו תנאי, דהא ביד המלוה לעשות פרוזבול, כ"כ גם בס' נחל יצחק מ"מ י"ל דסוף סוף התחייב הלוה לשלם אחר השמיטה האם נאמר דהתחייב דוקא באופן שיעשה המלוה פרוזבול, והא אין זה ביד הלוה, וכיון דבדבר שבממון תנאו קיים:

מהכ"ת תשמט שביעית אם לא עשה המלוה פרוזבול.

ומש"כ ליישב ד' הרא"ש במכות דאם המלוה תפס אין כופין להוציא מידו רק מצד מצות עשה דכופין אותו לקיים המ"ע, אבל מספיקא לא כייפינן, שאין עליו חיוב כלל. בפשוטו נראה דשביעית אפקעתא דמלכא היא, ולא דמי לשארי מ"ע, ועיין במרדכי בגיטין, רק דאם הלוה מחזירו צריך המלוה לומר משמט אני. אולם בשער משפט סי' ס"ז ס"ק א' הביא ד' היראים להר"א ממיץ סי' רע"ח שכ' דחוב שעבר עליו שביעית אין רשאי. הלוה לעכבו כו' אלא דהמלוה מחויב לומר משמט אני מצד מ"ע כו', ויעוי"ש שמיישב בזה ד' הרא"ש דכיון דספק שביעית בזה"ז להקל א"כ אין המלוה צריך לומר משמט אני, ויכול ליטול המעות והלוה מחויב לפרוע. אבל שיטת היראים לא הובא להלכה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה