אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן פב · ה
וע"ד הרא"ש בפ"ק דמכות סי' ג' בדין המלוה את חבירו לעשר שנים דאין שביעית משמטתו העלה להלכה וכ' ועוד דשביעית בזה"ז דרבנן ואזלינן לקולא, והב"י בסי' ס"ז תמה על זה, דהא ספיקא דממונא לקולא לנתבע והכא הוי איפכא, וכתב ונ"ל דטעמי' משום דשמיטה איסורא ומקילין דלא תנהוג שביעית כיון דבעיקרא דדינא איסורא היא ומקילינן בספיקא והדברים צריכים באור, דהא שביעית אפקעתא דמלכא הוא, וכתבת ליישב משום דהוי ספק בתקנה ומוקמינן אדין תורה. וכבר קדמך המהרי"ט בשניות חיו"ד סי' מ' והובא גם בשער משפט. אך באמת נראה דלא דמי, דרק בספק בתקנה מיוחדת כמו בשכירו ולקיטו דהספק אם גם בזה תקנו שנשבע ונוטל, משא"כ בשביעית תקנת שביעית בזה"ז היא כללית שתקנו כעין של תורה, וממילא כל הפרטים והדינים המסתעפים נכללו בזה. שו"ר בנחל יצחק סי' כ"ה שהאריך בזה.
ונראה ע"פ מש"כ הקצוה"ח בסי' ס"ז סק"ג להקשות דהא מלוה לעשר שנים לא גרע מהתנאי דע"מ שלא תשמטנו שביעית, ופי' כן ד' הירושלמי במכות דמייתי ראי' ממתניתין וכי יש י' שנים בלא שמיטה ומשני במלוה על המשכון ומוסר שטרותיו לבי"ד, ויעוי' בקצוה"ח שם שמתרץ עפמש"כ התוס' בב"מ דנ"א דבשביעית ג"כ לא ידע ומי יימר דעקר שמא יפרע לו קודם שביעית יעו"ש. וע"כ במלוה לעשר שנים דודאי קא עקר לא מהני מצד התנאי דהא הוי מתנה עמש"כ בתורה. ולפ"ז לדידן דהוי ספיקא דדינא לא הוי ודאי קא עקר, דאפילו אם נימא בספיקא דאורייתא דחשיב ודאי קא עקר בספיקא דדינא, ז"א אלא בספק תורה דאזלינן לחומרא עכ"פ מדרבנן לכו"ע, אבל בשביעית בזה"ז דרבנן דספיקו להקל אין כאן שום איסור ולא שייך בזה עקירה וע"כ מהני מדין תנאי.
אולם עפמש"כ הקצוה"ח דכל זה לשמואל, אבל לרב דס"ל בפ' הזהב דמתנה ע"מ שלא יהא בו אונאה תנאו בטל ומחלק בין אונאה לשביעית דבאונאה לא ידע ומחיל, אבל בשביעית דידע ומחיל מהני, וגם הרמב"ם בפי"ג מה' מכירה פסק כרב, א"כ במלוה לי' שנים לא גרע מתנאי שלא תשמט, ונראה דבמלוה לי' שנים דהוי התחייבות מיוחדת שלא תשמטנו שביעית הנה השביעית משמטת אח"כ גם התחייבות זו ול"ד לתנאי דע"מ שלא תשמט דכיון דידע ומחיל ול"ה מתנה עמשכב"ת אם לא יקיים תנאו לשלם אח"כ הוי גזל בידו למפרע משעת הלואה ושוב אין השביעית משמטתו, משא"כ במלוה לי' שנים דהוי בלא תנאי רק התחייבות בעלמא. ואף שכ' הר"ן בכתובות בר"פ אע"פ דכל חיוב שאדם מתחייב לחבירו אין שביעית משמטתו דהוי כהקפת החנות, זה דוקא בהתחייבות שלא ע"ד מלוה כמש"כ הר"ן שם משא"כ בכה"ג דגם התחייבות זו לפרוע אחר י' שנים ושלא תשמט שביעית באה מכח ההלואה ושביעית משמטתה.