אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן פא · י
יש להסתפק בקטן חולה אי שרי לשחוט בהמה עבורו בשבת או דשפיר טפי להאכילו נבילה דבגדול כ' הר"ן בפ"ח דיומא דטוב לשחוט אף דאיסור שחיטה בשבת שהוא בסקילה חמור יותר מאיסור דנבילה שאינו אלא בלאו משום דחומר בנבילה שחייב על כל כזית וכזית ממנה ובקטן י"ל ג"כ דלאו דלא תאכילום יש על כל כזית וכזית. אולם לפמ"ש הב"י בסי' שמ"ג בשם הטור דאיסור ספי' בידים בשאר איסורים (חוץ מדם ושרצים וטומאת כהנים) אאמד"ר בודאי דאין לשחוט בשביל הקטן דאם יאכילהו נבילה יהי' רק איסור ספי' מדרבנן. ואם א"צ להאכילו רק רוטב מבשר שנתבשל יש לדון גם אם איסור ספי' בעלמא הוא מדאורייתא דאף לשי' רוב הראשונים דטעם כעיקר דאורייתא אבל שי' הר"י דאורלייניש בע"ז ס"ז היא דאין בזה לאו אלא עשה דתעבירו באש, וא"כ לפמ"ש הגה"מ בפכ"ט מהל' שבת דבאיסור עשה לכ"ע ליכא מדאורייתא לאו דלא תאכילום דבהנך דהזהירה תורה על ספי' בידים איכא לאו, ליכא ברוטב של נבילה איסור דלא תאכילום אלא מדרבנן ושוב אין להתיר לשחוט עבורו בשבת ובגדול יהי' צריך לשחוט עבורו לשי' רוב ראשונים דטע"כ דאורייתא ויש להעיר ע"ז מסוגי' דיבמות קי"ד דמקשה מתרומה טמאה דיהיו בי"ד מצ"ל דג"כ אינה אלא אי' עשה מבשעריך תאכלנו, ובמ"ש בגמ' מהא דתינוק יונק דהוי לאו שאין בו מלקות כמשה"ק הגרע"א בחי' ליבמות שם י"ל דמ"מ איסור לאו איכא אבל תרומה טמאה הא אינה אלא בעשה. אלא די"ל דהגמ' קאי לענין דיהיו מדרבנן מצווין להפרישו דאף דלמ"ד דבי"ד מצ"ל מ"מ באיסור דרבנן אינן מצ"ל אף מדרבנן, הכא מיהא הוי איסור דאורייתא, אלא דמשום דל"ה אלא אי' עשה ל"ה חיוב הפרשתו ואיסור ספי' אלא מדרבנן, אמנם בתה"ד סי' ס"ב הביא ראי' זו ומסיק הכי וע"כ צ"ע לדינא.