אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן עט · ד
ע"ד שאלתו אשר קנו קרקע על בית עולם חדש וקוברים שם. ויש מן הקרובים שרוצים לקבור על בי"ע הישן אולם צריך לקבור זה על זה, וחושש ע"ד הרחקה. וגם מפני העפר שעל הקבר שמפזרים אח"כ להשוות הקרקע שאסור לדרוך עליהם, משום שי' רבנו ישעי' שאסור בהנאה מדין תלוש ולבסוף חיברו, זהו תו"ד. הנה מצד עיקר הדין מבואר בשו"ע סי' שס"ד דאם יש ביניהם עפר ו' טפחים מותר, והתשב"ץ ח"ג סי' קי"ט שכ' דמן הצד צריך הפסק בין קבר לקבר ו' טפחים שמא יתקלקלו הקברים ויתערבו, אבל בין קבר עליון לבין קבר תחתון סגי ג' טפחים ובחכ"א בקונט' מצבת משה הביא מדברי הרמב"ן דמשום טעם תפיסה די רק בששה אצבעות יעוי"ש.
וע"ד החשש של איסוה"נ בדריכת העפר על פי שיטת רבנו ישעי' שהביא הרמ"א כבר כ' בשו"ת רעק"א סי' מ"ה לצדד דאפ"ל דדוקא העפר שמכסין בו המת בתוך הקבר חשוב צורך המת. ובשו"ת כתב סופר חיו"ד כתב להקל בזה ולא הביא תשובת רעק"א זקנו הגדול, גם אם נימא דלאו דוקא העפר שמכסין בו המת רק גם העפר הנחוץ להקבר נכלל בזה, י"ל דמתערב העפר שמפזר עם הקרקע שתחתיו שמותר ובטל כמו שדן בתשו' רעק"א שם דהא בלעדי הקרקע שתחתיו לא הי' אפשר לדרוך על העפר מעט, ודעת רבנו ישעי' הוא דעת יחיד והי' באפשרי להקל, אבל כל זה כשהמקום צר כמש"כ השבו"י ונוהגים אצלנו פה ג"כ לקבור קבר ע"ג קבר בהפסקה. והעפר שמכסין ומפזרים הוא מן ההר שלא מן הקבר ואין בזה שום חשש, אבל אם יש בית עולם אחר למה להם לדחוק לקבור קבר על גבי קבר, וחוששני שלא יבא ג"כ מזה לידי פירוד והתקוטטות, ולהפריד בין החיים בשביל המתים אינו כדאי ומ"מ כבר כתבתי אם יש צורך ונחיצות בזה אפשר להקל כמש"כ.
ב"ה כ"ב סיון תרצ"ב