אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן עט · ג
ע"ד שאלתו בדבר שומן מאכל מדגים קטנים, אם רשאים לאכול עם מאכלי בשר ואופן עשית השומן הוא כך, שמבשלים הדגים קטנים ואח"כ סוחטים מהם השומן ובא בשמן הזה "שוופפל זויערע" להמית כל חלקי בשר או עצמות שיש עוד בהשומן, ואח"כ בא מלח הרבה ואיזה סממנים שיאבד כל טעם וריח דג ואח"כ מקשין את השמן ועושים מהם שומן מאכל כאשר עושים מפרי העץ קאקוס. ועתה בזמן היוקר והעוני מצדד מעכ"ת להתיר עפי"ד הח"ס ביו"ד סי' ק' דהרמב"ם לא הביא דין זה והמג"א סי' קע"ג כ' שנשתנו הטבעיות והביא ג"כ החת"ס סי' ע' דגבי דם באיסור חלק אחד מן האסור משום הטמאים משא"כ בסכנה, ובסוף הביא מש"כ באחיעזר חיו"ד סי' י"א בפעולות הכימיים המבדילים דכל כח אחד אסור מ"מ במיץ קיבה הנקרא פעפרן, כיון דאי אפשר להוציא רק ע"י שיתבטל ויפגם דינו כפגום ודמי למוסק וה"נ ע"י תערובות ה"שוועפל זויערע" נפגם לגמרי ויש להתיר זהו תו"ד.
הנה לד' האחיעזר לגבי איסורים לא דמי, דהתם בעינן טעם לשבח וילפינן נוטל"פ דמותר דכל שאינו ראוי לגר אינו קרוי נבלה. וכל זה באיסורים שאין שם איסור חל על טעם פגום, משא"כ לענין סכנה, מה לי אם טעם דג פגום, די"ל דבפגום עוד הסכנה ביותר אם נתקלקל המאכל, וגם לד' החת"ס לא דמי דבצללתא דדמא שייך לומר דהוי כיוצא מן האסור, משא"כ במה שנתהוה ע"י בישול הוי כולו כגופו של איסור וכל חלק שבאיסור חלב ושארי אסורים הוי איסור ממש של חלב, שלוקה וחייב כרת עליו, אולם בדגים ובשר דהעיקר הוא משום טעם הדגים וכמש"כ הפר"ח ושאר אחרונים וכיון דע"י שוועפל זויערע נשרף כולו ואין בו שום טעם דג בזה נראה דיש להקל בזה. ודברתי בזה עם רופא חעמיקער ואמר לי ג"כ דע"י שוועפל זייערע כלה גוף הדבר.
שו"ר בשו"ת דברי מלכיאל ח"ב סי' נ"ג שהעיר ג"כ בזה דאפ"ל דכשהטעם פגום אין בו סכנה. ומסתפק ג"כ בזה דאפשר רק לענין איסורים אמרינן דנוטל"פ מותר, אבל בסכנתא אין חילוק ומצדד דאפ"ל כיון שנפגם הטעם שוב לא מיקרי טעם אותו הדבר כלל רק כעץ בעלמא והרי הוא כאלו נשתנה הדבר לגמרי ומסתפק דאפשר דהארס לא יצא ממנו. עכ"פ בנ"ד דהוי כנשרף ופנים חדשות באו לכאן יש מקום להקל.
טו"ב אייר תר"צ