אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן עח › ה

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן עח · ה

ד

אלא דמ"מ נראה דלר"מ בהגדילו התערובות איכא תקנה ע"י יאוש אם כאו"א יאמר שמתיאש מפני שא"י לעבוד אותו, ואולי נאמר דלדידי' הכונה דמשחררין זא"ז היינו ע"י יאוש דנתיאשתי מפלוני עבדי א"צ ג"ש וזהו גופו של שחרור דאינו מוזכר במשנה דמשחררין בשטר שחרור דוקא, ואף דאינו ברשותו מ"מ הלא עיקרו של יאוש דאינו ברשותו הוא וזהו החלוק בין יאוש והפקר, דיאוש הוא דוקא באבדה או ביד הגזלן, אבל בידו וברשותו לא מהני יאוש וכמ"ש הרמב"ן במלחמות ביאוש של"מ, והפקר דוקא ברשותו הוא, וכמו שהאריך בזה הנתיבות. ונאמר עוד, דאולי כיון דלא מהני תפיסה בתערובות דליכא חמ"ק, ממילא מתיאש, משא"כ בספק קרוב להאדון ספק קרוב להעבד מהני תפיסת האדון במע"י משום חמ"ק, וס"ל דאף תפיסה לאחר שנולד הספק מהני וממילא אינו מתיאש האדון, ואעפי"כ א"י למוכרו ולהפקירו משום זכות התפיסה כיון שא"י להוציאו בדיינים וכמ"כ א"י לשחררו.

ועפי"ז אפ"ל מה שתמה הגרי"פ בגטין דמ"ב דאיבע"ל אי מעוכב ג"ש אוכל בתרומה או לא, ומייתי מאי דתני רב משרשיא כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק א' על הגורן הגדילו התערובות משחררין זא"ז. והתמי' עצומה, שלא הביאו שכ"ה משנה מפורשת ביבמות צ"ט. ולד' יתכן לומר דמתני' אפ"ל דסת"מ כר"מ ולדידי' מהני יאוש, וגוף ס' הגמרא במעוכב ג"ש (היינו בח"ע וחב"ח) דמחוסר מעשה השחרור אלא שכופין ע"ז מספק"ל אי חשיב משוחרר אי לא, וא"כ אין ראי' ממתני' דהתם הוי רק מחוסר זמן דבשעה שהם קטנים אין יאושם יאוש, ובשעה שהם גדולים מתיאשים זה מזה וזהו שחרורם, וע"כ אוכלים בתרומה דמיד שיגדלו הרי הם משוחררים. משא"כ במעוכב ג"ש, אבל רב משרשיא מייתי שפיר ראי' דלהלכה הלא קי"ל דמפקיר א"ע צריך ג"ש ומכש"כ ביאוש והוי מעוכב ג"ש. ועוד דמתניתן מדקתני שיחררו זא"ז ול"ק משחררין, אי בעי אין, אי בעי לא, היינו משום דא"נ דהשחרור הוא היאוש ל"ש כפי' ע"ז, דיאוש מעצמו הוא בא, ול"ש כפי' על דבר שתלוי במחשבה, משא"כ בד' רב משרשיא דקתני ומשחררין זא"ז, היינו דכופין והאיבעיא שפיר נפשטה מיני' דבע"כ ע"י שט"ש קאמר דאל"כ אין כופין, ורבא דקאמר ביבמות (דף ק') אלא אימא משחררין זא"ז ולא בעי לאוקמי' מתני' כוותי' דמ"ד דיאוש בלבד סגי ושחררו ע"י יאוש קאמר דמלבד שהוא שלא אליבא דהלכתא דקי"ל דהמפקיר עבדו צריך ג"ש, הנה לרבא אאפ"ל מתני' כוותי' דמ"ד דיאוש לחוד מהני, דהא ס"ל דיאוש של"מ הוי יאוש, ולדידי' אף בקטנים מהני יאוש כמש"כ התוס' בב"מ (דף כ"ב) וקשה במתני' מ"ט בעודם קטנים אין נושאין נשים בין כשרות ובין פסולות, כיון דיאוש גרידא מהני ויאוש קטן הוה יאוש כיון דאילו יגדלו כו'. אלא דיש מקום עיון אם מהני זה לענין איסור שיהי' משוחרר למפרע וצ"ע [ובלא זה אפ"ל קו' הגרי"פ דדוקא למשנה אחרונה דכופין בח"ע וחב"ח קא מיב"ל במעוכב ג"ש אי אוכל בתרומה כיון דלכפי' קאי, משא"כ למשנה ראשונה פשיטא דאוכלין בתרומה, ולפי"ז מתני' דיבמות דקתני שחררו מתוקם כמשנה ראשונה כדק' בריש חגיגה כאן כמשנה ראשונה, משא"כ בד' רב משרשיא דקתני ומשחררין, וגם דבריו אליבא דידן ושפיר קא פשיט מיני'].

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה