אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן סה · ה
ואפשר לומר בדרש"י שכ' דאין בקרובים ובמת מצוה לאו דלא יטמא דהלאו הוא על תנאי לא במקום מצוה בקרובים ומת מצוה, דזהו שייך רק בהלאוין, בכה"ג ונזיר דהלאוין נאמרו על תנאי אבל עשה דקדושים מיהו איכא, דהעשה הוא מצוה כללית שיהיו קדושים לגבי מצות כהונה שלא יהי' מחולל, וי"ל דהלאו והעשה חלוקים בדיניהם, דהלאו דלא יטמא עובר גם לכשהוא טמא ומחולל ועומד כמו שפ' הרמב"ם לדינא רק בחיבורים. אינו עובר וגם בגוסס דאינו מטמא משני בנזיר דאע"פ דגוסס אינו מטמא, מ"מ לענין אתחולי הא איתחל ולשי' הבה"ג ולפי הגירסא בתוס' שם הל' כרבא לגבי אביי ובשו"ע נחלקו בזה ואף להחולקים דס"ל, דאינו עובר בגוסס י"ל דמ"מ מת לא הוי, עכ"פ לפי הך שיטה דעובר בגוסס מבואר דאע"פ שלא נטמא עובר בלאו, ואפשר דבכה"ג לא עבר על מ"ע דקדושים יהיו, כיון דלא נטמא (אם לא דנימא דבגוסס האיסור משום דקרוב לבוא לידי חלול ולהכי עובר גם משום מ"ע דקדושים).