אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן נז · ו
והנה בכריתות די"ט:
כ' רש"י דאביי ורבא לא ס"ל הא דשמואל דאמר במתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר דפטור משום דל"ה מלאכת מחשבת וע"כ פי' שפיר ד' אביי ורבא דאיירי במתעסק דהיתירא בשגגת חפץ שנתחלף בחפץ אחר, דכיון דלדידהו ליכא רק פטור אחד במתעסק מקרא דבה יש לאוקמי' בדמסתבר, היינו במתעסק בהיתר בחפץ אחר:
אבל לשי' התוס' דלא פליגי וגם אביי ורבא אית להו פטור דמלאכת מחשבת במתעסק, ע"כ דפטור דבה איירי במתעסק בהיתרא באותו חפץ עצמו ונמצא איסור, ולכן הוכרחו לפרש הא דאמרו וחתך המחובר דהיינו ונמצא מחובר.
אולם עדין צ"ב לשי' התו' מנין לאביי ורבא לחדש דין מתעסק זה דנתכוין לאותו דבר דהא ראוי לאוקמי במיסתבר והיינו בנתכוין לחפץ אחר, וכדחזינן דאביי מוקים מה"ט פטור דמתעסק דוקא בנתכוין להגביה התלוש ולא לחתוך. וגם מה שהכריחו זה התו' מהא דלדידהו איכא תרי קראי לפטור מתעסק וכנ"ל לכאו' קשה, דהתינח אילו לא היינו ממעטינן מקרא דבה רק בחיובי שבת גרידא ויקשה הא איכא מיעוט דמלאכת מחשבת, ומתוך כך הי' צ"ל בע"כ דפטור דבה הוא גם בנתכוין לאותו חפץ עצמו, אבל מכיון דכ' התו' דגם בשחוטי חוץ ובשאר איסורים חוץ מחלבים ועריות פטור מתעסק א"כ איצטריכו תרי קראי גם בנתכוין לחפץ אחר, דקרא דבה איצטריך לפטור בשארי איסורים היכא דמתעסק בהיתר בחפץ אחר, וקרא דמלאכת מחשבת איצטריך למלאכת שבת דשם פטור גם מתעסק דאיסורא בחפץ אחר, אבל מנ"ל לפטור מתעסק דהיתירא בשבת ובשאר איסורים בנתכוין לאותו חפץ עצמו.