אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מח · ה
ובשי' הרמב"ם דס"ל דמדאורייתא אסור לאכול קודם שתצא נפשה משום לאו דלא תאכל על הדם, וכ' הלח"מ שם דלדעתו צ"ל דלהכי במפרכסת מטמא טו"א משום דהשחיטה מועלת להתיר משום אבמה"ח, מ"מ כ"ז בהכשר מים, אבל בהכשר שחיטה לר"ש לא מהני משום דהאבר אסור ובעינן שיהי' ראוי לאכילה. וקשה לפ"ז בבן פקועה חי דלשי' הרמב"ם אסור מן התורה משום מפרכסת, ויקשה ד' הגמ' בחולין ע"ה דמשני בשחיטה יבישתא ודלא כר"ש משום דר"ל ס"ל כהני אמוראי דאזלינן בתר דאורייתא הא בזה גם מן התורה אסורה משום מפרכסת. אלא דבאמת לשי' הרמב"ם בפ"ה מה' מאכ"א דאבר המדולדל אסור מן התורה אלא שאין לוקין עליו א"ש בפשיטות קו' התוס' בדע"ג דבודאי כיון דאבר אסור מן התורה לא הוכשר לר"ש בשחיטה כיון דלא התירה משום אבמה"ח. וכן הסוגיא בד' קכ"ז כולהו הנך אמוראי דפליגי אם הוי יד לכו"ע ס"ל דאין הכשר שחיטה מועיל, וצ"ל דלא שמיע לי' הך ברייתא דלר"ש שחיטה מכשיר ולא דם וכמש"כ הר"ן בחידושיו או די"ל כמש"כ התוס' בחולין דע"ג דדייקי מדקתני לא הוכשרו דאילו הי' הכשר בדמים הי' מועיל לה יד. וכן לרב אשי שם דפליגי אי שחיטה מכשרת ולא דם א"ש בפשוטו דאין שחיטה מכשרת לפי דאסור מן התורה משום אבמה"ח. ועפ"ז לשי' הרמב"ם אין הוכחה כלל דאזלי' בתר מדבריהם גם בהכשר שחיטה. עכ"פ יקשה בבן פקועה דנהי דמצד מה שטעון שחיטה מדרבנן כיון שניתר מן התורה מהני אבל הא אסור משום מפרכסת ואיך יועיל הכשר שחיטה לר"ש, הרי מוכרח מזה דמכיון דהכשר שחיטה מהני להוציא מידי אבמה"ח לישראל מהני ההכשר כמו בטומאת אוכלין, דכיון דכשתפסוק מלפרכס תהי' מותרת באכילה מהני הכשר שחיטה. אולם צריך לישב מה דקשה בשי' הרמב"ם דמשני לר"ל בשחיטה יבישתא ודלא כר"ש והא גם לריו"ח צ"ל כן כמשה"ק לעיל.