אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן מח › ג

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מח · ג

ב

ובס' לב ארי' שם תמה על מה שהשמיט הרמב"ם האיבעיא ומחלוקת ר"י ור"ל דאע"ג דבבן ט' חי בלא"ה אין נ"מ דלא נטמא כלל וכמש"כ בפ"ב מה' אה"ט ה"ו שאין החי מתטמא אע"פ שהוא כאבר מאברים הא נ"מ בבן ט' מת או בבן ח' חי. ולכאו' י"ל בשי' הרמב"ם דס"ל דהאיבעיא היא רק בבן ט' חי כמי שפירש"י משום דבמת או בבן ח' חי הוי כאבר מאברי' ול"ש בו למנות ראשון ושני ורק בבן ט' חי דניתר רק מגזה"כ דכל בבהמה תאכלו מכיון שהוא חי בפ"ע וד' סימנים אכשר בי' רחמנא איבע"ל דבכה"ג לא הוי ירך אמו (ועי' ברא"ש בפ' בהמה המקשה שכ' בשי' הרמב"ם דס"ל בחלב בן ט' חי דאסור דאע"פ שניתר בשחיטת אמו היינו מאיסור דאבמה"ח מגזה"כ דכל בבהמה תאכלו משא"כ בשאר איסורים, אבל בן ח' הוי כאבר מאברי' לגמרי וניתר מסברא), וקושית הגמ' הוא מרבנן דאמרו מגע טרפה ולא מר"מ דהא ס"ל טעון שחיטה, ולפ"ז האיבעי' היא רק לריוה"ג דס"ל דמטמא טו"א כשהוא חי, והרמב"ם דפסק כרבנן שאין החי מתטמא מש"ה השמיט הבעי' ומחלוקת ר"י ור"ל. אולם יותר הי' נראה בשי' הרמב"ם דפלוגתא דר"י ור"ל לא בבן ט' חי דאל"כ לא הו"ל לפסוק כחכמים ודלא כריוה"ג כיון דריו"ח ור"ל ע"כ ס"ל כריוה"ג דמטמא כשהוא חי. וכ"כ בס' מי נפתוח והאריך בזה להוכיח שכן היא שי' הרמב"ם, ובמה שהשמיט פלוגתא דר"י ור"ל צ"ל לפ"ז כמש"כ הלב ארי' לפי שזה נשמע מדקדוק לשון הרמב"ם שם בהל' ז' אע"פ שהוא כאבר מאברי', ונשמע מזה דדוקא בנתנבלה אמו שיש לו ב' סימנים אבל במת הרי הוא כאבר מאברי' וחד גופא הוא משום דבדין זה אמרי' עובר ירך אמו הוא. ומצאתי בפי' רבנו גרשום מי אמרינן שליל שני הוי או עובר ירך אמו הוא יעוי"ש.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה