אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן מ › ד

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מ · ד

ג

ומש"כ עמש"כ דת"כ שאינו אלא קנין סטומתא לא מהני בקרקעות ובשכירות קרקע כמש"כ הב"ח הובא בש"ך סי' ר"א וכ' ע"ז מעכ"ת דכמדומה דהמנהג הוא לעשות ת"כ גם בקניית קרקעות, והילכך גם לדעת הב"ח מועיל הת"כ לענין מי שפרע עכ"ד. ובודאי היכא דנהגו לקנות קנין גמור ע"י סטומתא בקרקעות מהני כמו שמבואר ברשב"א גיטין ד"י ואיבע"א דינא דמלכותא דינא משום דלא גרע מסטומתא, וע"ע ברא"ש פ"ק דב"מ סי' ל"ח וכמו שמסיק הש"ך להלכה אלא דכונת מעכ"ת בזה דנהי דלענין קנין גמור לא סמכא דעתייהו על הת"כ באתרא דידן דהוי מקום שכותבין את השטר ולא נהגו למיקני בזה מ"מ הוי סטומתא לענין מי שפרע הנה בנדון כזה התוכחתי זה לא כבר עם אחד הרבנים הגדולים דקהלתנו בעובדא שבא לידינו במכירת בית ע"י ת"כ שרצה לומר דממנ"פ יש כאן איסור אם איסור שבועה או איסור דמש"פ כדין כסף במקום שכותבין את השטר דדעת הרבה מהראשונים דאיכא מש"פ וכמבואר בתוס' כתובות דצ"ג וכמו שהאריך המשכנות יעקב והכריע כן להלכה, ובסטומתא הלא מבואר בש"ס דהלכתא לקבולי מי שפרע ובאתרא דנהגו למיקני קנה. ואני השבתי ע"ז דבודאי היכא דלא הי' רק ת"כ בלי מעות ליכא מש"פ דהא גם בשטר מכר ל"ק עד שיתן דמים, והתם בודאי דליכא מש"פ אף דשטר בקרקע שנהגו לעשות כן לא גרע מסטומתא, ואין לחלק דבשטר ליכא מי שפרע משום דבמטלטלין ליכא קנין שטר אף למי שפרע כמבואר בב"ק ע"ט מטלטלין לאו בני שטרא נינהו ובפירש"י שם משא"כ בת"כ וסטומתא דאיתניהו במטלטלין דאיכא בהו מי שפרע ה"נ בקרקע כן כמו בכסף, זה אינו לבד מש"כ דעכ"פ שטר בקרקע לא גרע מסטומתא כמש"כ הרשב"א על שטר ערכאות והא גוף סטומתא איכא במטלטלין אלא דבמטלטלין הוא ע"י רושם ובקרקע ע"י שטר, ועוד דהא לא עדיף סתם סטומתא באתרא דנהיגי דבדין שלא יקנה עד שיתן דמים, אם לא במוכר שדהו מפני רעתה. ועוד דהא כ' הריטב"א והר"ן בקידושין דכ"ו דבשטר מכר אע"ג דלא עייל ונפיק אזוזי דינא כעייל ונפיק אזוזי במטלטלין, יעוישה"ט א"כ כמו בעייל ונפיק אזוזי ליכא מש"פ במלטלין כמ"כ בשטר מכר ליכא מש"פ. וגם היכי דנתן מקצת דמים כ' הר"ן למה, דדוקא היכי שנתן לשם קנין גלי דעתו דניח"ל ליקני בהכי אבל לולא זאת בעינן שיתן כל הדמים יעוי"ש, א"כ בת"כ לא עדיף משטר וממעות היכי דליכא גילוי דעת ודמי לעייל ונפיק אזוזי. ונראה דסיטמותא לא דמי לקנין סודר וחזקה, שהרי בשטר ישנה לסיטומתא ג"כ ואפ"ה לא מהני עד שיתן דמים ולא עוד אלא אפילו במוכר שדהו מפני רעתה דקנה בלא נתינת דמים [וכן בשכירות קרקע דנראה דקנה ג"כ בלא מתן דמים] מ"מ ליכא בסטומתא דת"כ במי שפרע, דלא מצינו מש"פ בקרקע רק במעות במקום שכותבין את השטר דמעות קונות ד"ת וכן דקדק הר"ן בלשונו הובא בב"י סי' ר"ד יעוי"ש, אבל בסטומתא הא דאיכא מש"פ במטלטלין כ' הסמ"ע בסי' ר"ד ס"ק י"א חז"ל תקנו להיות לרושם דין נתינת מעות על המקח משום דהסמ"ע לשיטתו בסי' ר"ט דדוקא היכא דמצוי לקנות דחשיב כדבר שברשותו ויש בזה קנין תורה מש"ה קנה למש"פ, וכמש"כ הקצוה"ח שם בטעמו והביא מחלוקת הקדמונים בשימק"ו, וס"ל דלמאי דקיי"ל כריו"ח דד"ת מעות קונות קאי באבל, והראשונים הקשו ע"ז מסטומתא ועל כן פי' הסמ"ע דבסטומתא תקנו חז"ל דין מש"פ כנתינת מעות, וע"כ י"ל דרק במטלטלין תקנו כמש"כ הב"ח לחלק דכן הוא דרך המשא ומתן ומצוי תמיד, משא"כ במכירת קרקע דבעינן סמיכת דעת גמורה וכמש"כ הפוסקים לחלק באומדנא בין קרקע ומטלטלין ולא תקנו תקנה מיוחדת למש"פ. ולא דמי לכסף במקום שכותבין את השטר דהוי קנין תורה [ובשכירות קרקע י"ל עוד דלכמה שי' גם במטלטלין במעות קנה קנין גמור וליכא מש"פ ולא תקנו רק מאי דאיתא במעות במטלטלין מש"פ]. ובל"ז גם במטלטלין בת"כ אי איכא מי שפרע הלכה זו רופפת בפוסקים, והשער משפט כ' בסי' ר"ד סק"ב דמסתימת הפוס' נראה שאין מש"פ בתקיעת כף, וכ' דהוי ספיקא דדינא ושומעין להקל, והבו דלא להוסיף עלה גם בקרקע, ופשוט דליכא מש"פ בין במכירת קרקע ובין בשכירות קרקע. ועל כן בנ"ד אם לא הי' רק ת"כ ביד המשכיר לחזור כד' הב"ח ואף בסד"ד קרקע בחזקת בעליה המשכיר עומדת ובידו לחזור ואין כאן מש"פ. ואפי' אי נימא דסטומתא מהני גם בלא נתינת דמים דלא כמשכ"ל וכמו בחליפין, ויעוי' במהרי"ט בחי' על הרי"ף ריש קדושין שכ' שהסודר קנין לעצמו שמסירתו לבדה היא הקונה וגמר דבר וכמו דאמרינן האי סטומתא באתרא דנהיגי למיקני בה קניא והאי סודרא רגילין נמי לקנות בו כדכתיב וזאת לפנים בישראל וגו' לקיים כל דבר, וע"ע בירושלמי קדושין פ"א הל' ה', א"כ כמו דבקנין סודר מהני לשי' הרבה פוסקים בלא דמים ה"נ בסטומתא. מ"מ לענין מי שפרע בקרקע לא מהני (ויש להסתפק גם בשטר מכר בערכאות דמהני מצד דינא דמלכותא דהוי כסטומתא כמש"כ הרשב"א ומהני בלי נתינת דמים). וגם יש לדון בזה דבמקום שכותבים את השטר הא לא מהני בסטומתא אפילו במקום שנהגו למיקני קנין גמור כמש"כ בקונטרס משמרת שלום בשם נטע שעשועים. וי"ל דגם לענין מי שפרע לא מהני כמשנ"ת.

ומש"כ מעכ"ת דכיון דת"כ בקרקע לא הוי קנין למה נתן הת"כ בודאי כיון לשם שבועה, זה אינו דלא כיון רק לגמר המקח למען יעשו אח"כ הקנינים המועילים, ויעוי' בפ"ת חו"מ סי' פ"ז ס"ק ל"ו בשם השבו"י ח"ג סי' קנ"ב דל"ה שבועה ולא קנין וזה פשוט.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה