אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לז · ג
אלא דיש להשיב ע"ז דגם א"נ דנכרי חייב על גרמא מ"מ בשוגג פטור, דהא טעם שאנו מחייבים אותו בגרמא בנזקין הוא מקו"ח ממיתה וע"ז י"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון דמזיד חייב ובשוגג פטור, ואי"ל דא"כ גם במצמצם דחייב ישראל נימא דיו ויפטור בשוגג, ז"א דמצמצם ילפינן מקו"ח דחייב בנזקין וממילא דהוי בכלל מכה בהמה ישלמנה, דמצמצם כעושה מעשה דמי וממילא דנתרבה ג"כ ככל נזקין לחייב שוגג כמזיד ואונס כרצון דמקו"ח ידעינן שהוא נכלל במכה בהמה ולא חילקה תורה בין נזקין לנזקין, ומצמצם כעושה מעשה דמי, משא"כ בגרמא דאף אי נכרי חייב על גרמא אאפ"ל דהוא בכלל מכה בהמה ישלמנה, דהא ישראל פטור על גרמא בנזקין, ומאיזה כח באים לחייב את הנכרי רק משום דכל דחייב ע"ז מיתה נזקין לא כ"ש, וע"ז יש לומר דיו לבא מה"ד להיות כנדון דבשוגג פטור דלא מצינו שיהי' חייב בגרמא בשוגג.
ובזה א"ש ג"כ בפשיטות מ"ט בכונה חייב האם תקחז"ל הי' גם בנכרי, עי' ב"י יו"ד סי' ד' דאטו כותי' דינא צייתי, ולפמשנ"ת במזיד חייב עפ"י דין ומתורץ גם כן משה"ק הב"י בסי' ד' שם מ"ט לא משני הגמ' בחולין דמ"א בנכרי, דבנכרי לא איצטריך כל הני גוונא דמטמא ומדמע ומנסך, דכולהו איצטריך להן בגיטין דנ"ג משום דמנסך קא מפסיד לגמרי אבל מטמא כו' וכל זה אם הוא מצד התקנה, אבל בנכרי שהוא חייב בגרמא מ"ל הפסד מרובה מ"ל הפסד מועט [ובזה ילה"ע ליישב מש"כ בחי' רעק"א בגיטין שם דהא הנכרי פטור משום קלבד"מ, ותי' דחייב לצי"ש והא בקנס ל"ש חיוב לצאת יד"ש כמ"ש התוס' בכתובות דל"ג ותלוי במחלוקת הפוסקים אי מודה בקנס בדרבנן פטור, ולפי הנ"ל הא הנכרי חייב מצד הדין בגרמא, ויל"ע עפ"ז בד' הקצוה"ח סי' שפ"ה ואכ"מ].