אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן לז › ב

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לז · ב

א

ולכאורה ילה"ר לזה מע"ז דנ"ט: אמר רב אשי האי עכו"ם דנסכי' לחמרא דישראל בכונה אע"ג דלזבוני לעכו"ם אחרינא אסור שרי לי' למישקל דמי' מההוא עכו"ם מ"ט מיקלא קליי' ועי' בריטב"א שהביא בזה מחלוקת הקדמונים אי גרסינן בכונה ועי' בר"ן שכ' דדוקא בכונה דהמנסך חייב אבל שלא בכוונה דמנסך בשוגג פטור ואין זה דמי היזיקו, והרא"ה כתב דאפילו שלא בכונה שרי למישקל דמי מיני', ועי' בתה"א שהביא ג"כ דעת המחלקים בין בכוונה בין שלא בכונה לפי דגם בישראל בשוגג פטור יעוי"ש, ואף שחולק עליהם נראה דס"ל דאף שאינו מחויב עפ"י הדין מ"מ שרי למישקל דמי מיני', ועי' בחידושי רעק"א לגיטין דנ"ג, אבל עכ"פ מרבותינו הקדמונים מבואר דמנסך בשוגג פטור אף בנכרי שלא חילקו בזה, יעוי"ש היטב ויעוי' בב"י סי' קל"ב חיו"ד, והא גם אי היזק שאינו ניכר לא שמי' היזק, מ"מ הוי כגרמא ומבואר בגיטין דנ"ג דעושה מלאכה בפרת חטאת דפטור מד"א וחייב בד"ש, ובב"ק ריש פרק הכונס חשיב בין גרמא להנך דקרי להו בגיטין היזק שא"נ. ועי' ברמב"ן בקונט' דד"ג, ולפ"ז אי נימא דנכרי חייב על גרמא מן הדין חייב ג"כ על היזק שא"נ מצד הדין דלא גרע מגרמא, וכיון שהוא חייב מן הדין אין חילוק בין שוגג למזיד, וא"כ בנכרי אף אי נסכי' שלא בכונה ג"כ ראוי שיתחייב מצד הדין כמו בשארי נזקין.

ומדהג"מ להנך נוסחי דגרסי בכונה אין לה"ר דאפ"ל דרב אשי ס"ל כמ"ד דמצמצם פטור בנזקין, וא"כ נכרי פטור על גרמא דא"א לחייב מצד קו"ח ממיתה דהא י"ל מצמצם יוכיח, גם דבל"ז אין ראי' די"ל כמש"כ הריטב"א דנקיט בכונה לפי דשלא בכוונה שרי בהנאה ג"כ יעוי"ש.

אבל מהקדמונים שכ' לפרש דלהכי דוקא בכונה לפי דמנסך בשוגג פטור וכתבו ג"כ להלכה כמו שהביא הרשב"א בתה"א והב"י בסי' קל"ב, והא למאי דקיי"ל מצמצם חייב ראוי שיהי' נכרי מחויב בהיזק שאינו ניכר עפ"י דין וממילא דאין חילוק בין שוגג למזיד:

[ובזה אפ"ל קו' הב"י ביו"ד סי' ד' מ"ט לא שני הש"ס בחולין דמ"א בנכרי, דהא נכרי גם בשוגג חייב ובמתניתין תני בשוגג פטור].

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה