אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לז · א
] נסתפקתי לדינא בהא דקיי"ל דגרמא בנזקים פטור נכרי מהו שיחייב בגרמא. וטעם הספק אצלי, עפ"מ דמבואר בסנהדרין דע"ו: ההוא גברא דמצמצמא לחיותה דחברי' בשמשא ומתה, רבינא מחייב, רב אחא בר רב פטר, רבינא מחייב ק"ו ומה רוצח שלא עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון חייב בו את המצמצם נזקין שעשה בהן שוגג כמזיד ואונס כרצון אינו דין שחייב בהן את המצמצם, ורב אחא בר רב פוטר כו' א"ק מות יומת ברוצח הוא דחייב כו', ולהלכה קיי"ל דמצמצם חייב בנזקין כמבואר בטוש"ע סי' שפ"ג ס"ה וא"כ נקטינן הקו"ח דכיון דהוא חייב ע"ז מיתה נזקין לא כ"ש, וגם מאן דפוטר הוא רק משום גזיה"כ, אבל מצד הסברא כל היכא דחייב ע"ז מיתה כ"ש שיחייב ע"ז בנזקין. והנה הרמב"ם כ' בהל' מלכים פ"ט הל' ד' ב"נ שהרג נפש כו' או שהניחו ברעב עד שמת הואיל והמית מ"מ הר"ז נהרג עכ"ל, מבואר מזה דב"נ חייב על גרמא [וי"ל מקור לד' הרמב"ם מהמד"ר בפ' נח דמבואר דב"נ חייב מיתה על מעשה שלוחו הובא בתומים סי' ל"ב, והא להרבה שי' אין שליחות לנכרי אף ב"נ לב"נ וביותר דאין שליח לד"ע, אלא דע"כ דמה שישראל חייב בידי"ש ע"י שליח וגרמא כמבואר ברמב"ם פ"ב מהל' רוצח ב"נ חייב ע"ז מיתה, ולהכי כיון דחייב על גרמא שליח לא גרע מגרמא] וא"כ חייב ממון על גרמא בנזקין מק"ו ממיתה דמה רוצח שלא עשה בו שוגג כמזיד [דגם ב"נ פטור על שוגג במעשה רק שא"צ התראה שהי' לו ללמד כמבואר ברמב"ם פ"י מהל' מלכים] ואונס כרצון חייב בו גרמא כעושה מעשה, נזקין שעשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון אינו דין שיהי' חייב על גרמא, ולמ"ד במצמצם פטור א"א לומר כן דהא י"ל מצמצם יוכיח שחייב עליו מיתה ובנזקין פטור, אבל למאן דמחייב במצמצם והכי קיי"ל, דמי גרמא בנכרי למצמצם בישראל [ועי' ברמב"ן בקונטרס דינא דגרמי דקרי למצמצם גרמא יעוי"ש] ואם נחייב מצמצם בישראל מק"ו דחייב מיתה ע"ז מה"ט נחייב נכרי על גרמא כמו שחייב מיתה על גרמא.