אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לג · ג
ע"ד שאלת הדר"ג אשר בימי הרצח באה"ק נהרג האב ואח"כ הבן שחי יום אחד, שהרוצחים דקרו אותו ונקבו את הריאה, אם מותרת להנשא בלא חליצה, באשר בשו"ת גינת וורדים הספרדי הובא בברכי יוסף ובחרעק"א ובפ"ת סי' קנ"ו שחוכך להחמיר, דהטרפה כמת ואינו פוטר, וכתר"ה נסתייע מד' התוס' רי"ד בשבת קל"ו שמפורש שם שבן טרפה זוקק ופוטר, ושואל חות דעתי בזה.
הנה ראיתי בשו"ת גינת וורדים ולא מצאתי שם שום ראי' לחדושו רק מדתני במתניתין גוסס ומגויד ולא תני טרפה משמע דטרפה אינו פוטר. אולם מד' התוס' יבמות דק"כ בד"ה למימרא כ' וז"ל וי"ל בגוסס שהוא מגוייד כיון שהוא גוסס ע"י אדם לא חיי, עכ"ל התוס'. ובכונת התוס' נראה שזהו כגוסס בידי אדם המבואר בסנהדרין ע"ח דלרבנן דריב"ב הוי כטרפה, וכ"פ הרמב"ם בפ"ב מהל' רוצח דההורגו אינו נהרג כטרפה, ועי' עוד בריטב"א ובתוס' הרא"ש ליבמות שם דמפרשים ג"כ דאע"פ שהוא מגוייד והוא גוסס. וגם מפורש בתי' הר"י בתוס' יבמות שם דמגוייד הוא במקום טריפות שאין סופו לחיות, ועי' בהג' חת"ס שם דגרוע מטרפה שלא ע"י גיוד עיי"ש, א"כ הרי מבואר במשנה דגוסס מגויד הוי טרפה, ועי' עוד בב"ש אה"ע סי' י"ז ס"ק צ"ד, וע"ע בפתחי תשובה אהע"ז סי' ט"ו ס"ק י"א. עכ"פ הרי מוכח מדברי התוס' דגם גוסס ומגוייד בידי אדם שהוא כטרפה פוטר, וכ"כ בפשיטות בשו"ת שאילת דוד הנספחות לס' פסקי הלכות ח"א מהגאון ר' דוד פרידמאן זצ"ל האבד"ק קרלין סי' ג' דלא אכפת לנו מה שהוא טרפה שהרי הגוסס והמגוייד זוקק ליבום ופוטר מן היבום. ובכלל הדבר מוזר שאם הניח בן גדול טרפה שתהי' צריכה חליצה, וגם יהי' יבום באשת אח שיש לו בן שהוא טרפה ומאחר שהביא מעכ"ת דברי התוס' רי"ד בשבת קל"ו שמפורש שם דטרפה זוקק ופוטר וכן מוכח מדהתו"ס יבמות דק"כ ודאי אין לחוש כלל משום ספקותו של הגו"ר, ואינה צריכה חליצה ומותרת להנשא.
ודבר תמוה ראיתי מכבר בתוס' רי"ד שם, שכ' בשם ריב"ם, דחובל בין בטרפה בין בבן ח' פטור משום שבת, וכתבו ואינו נ"ל דטרפה חי הוא ואינו דומה לבן ח'. ובאמת הוא משנה מפורשת בפסחים דע"א: שחטו ונמצא טרפה בסתר פטור משום אונס ואם כד' הריב"ם הא בלא זה פטור בטרפה וכן באיבעי' דביצה דל"ד בדרסה או שטרפה בכותל מהו לשחטה ביו"ט דחיישינן שמא טריפה הוא, אלמא דגם בטריפה חייב משום נטילת נשמה, ועי' במנחת חנוך במוסך השבת אות כ"ט, שכ' ג"כ דההורג טריפה בשבת פטור, ותמוה.
ח' כסלו תרע"ד